קרב כריות

רוב בליס הזמין את חבריו בFACEBOOK לקרב כריות בRosa-Park.
הגיעו 1000 אנשים.
לצפייה: http://www.youtube.com/watch?v=COx2nOitJ90

עשה אחלה Engagement campaign לעצמו...

יריב לבסקי

הסוד של האנדרואיד

אם תתרכזו היטב ברגעים הבאים ייחשף לכם סוד שמור מאוד מעולם ההייטק.
לאחר חודשים רבים של שמועות השיקה סוף סוף Google את אנדרואיד - פלטפורמת הקוד הפתוח שלה עבור מכשירי סלולאר. קוד פתוח הוא גישה ההפוכה מגישת זכויות היוצרים והסכמי השימוש המפורטים, שנפוצה כיום בעולם הטכנולוגיה. מוצר קוד פתוח משווק עם המפרט המלא שלו ועם אישור לעשות בו שינויים.
Google, שהצליחה לשנות את חוקי המשחק כמעט בכל תחום אליו נכנסה, מאיימת כעת לחולל מהפכה גם בתחום התקשורת הניידת, אשר נשלט עד היום על ידי כמה חברות ענק, ולפתוח אותו ואת הטכנולוגיות הנדרשות לו לאינסוף שחקנים חיצוניים. "יש בעולם 1.2 ביליון איש המחוברים לאינטרנט", הודיעה Google במעמד ההשקה, "אבל יש 3 ביליון משתמשים בטלפונים ניידים" .
כדי לכבוש את שוק זה, מקדמת עכשיו Google סט פתרונות קוד פתוח שיהיו זמינים על ידי 34 חברות מובילות וביניהן ענקיות תקשרות כדוגמת מוטורולה, קוואלקום, HTC, ו- T-Mobile. השימוש בקוד פתוח נועד לקעקע את שלטונן של חברות ותיקות ומסורתיות, ובעזרת הטכנולוגיות הפתוחות שתספק Google בעלת הכיסים העמוקים, כל חברת תוכנה תוכל להציע לשוק העולמי יכולות סלולאר מתקדמות בעלות נמוכה יותר מזו האפשרית כיום.
הפלטפורמה החדשה וודאי תפר את שלוותן של אותן חברות המסתמכות, מייצרות או מוכרות מערכות סגורות לסלולאר. בין היתר מדובר בשחקניות משמעותיות כדוגמת מיקרוסופט, RIM, אפל או נוקיה. אנדרואיד תסופק בחינם לכל דורש והיא כוללת מערכת הפעלה חדשה לטלפונים ניידים, (Middleware) ממשק משתמש וגם כמה אפליקציות ראשונית עבור טלפונים ניידים. קיט הפיתוח עבור פלטפורמת האנדרואיד זמין למפתחים, וכך הם יוכלו המפתחים להתחיל ולכתוב תוכנות עבור פלטפורמת האנדרואיד.
מה שבעצם עשתה Google זה Engagement Campaign לקהל המפתחים: ע"י פרסום הקוד הפתוח לכולם, היא מאפשרת למי שירצה להפוך ולהיות מעורב בעצמו בכתיבת תוכנות למכשירים של Google. ומה המתכנתים הללו יעשו לאחר שיכתבו תוכנה לטלפון של Google? הם יקנו אותו על מנת להשתמש בו, ויספרו להוריהם על התוכנה שהם פיתחו ויציעו אף להם לרכוש מכשיר עם מערכת הפעלה אנדרואיד. ולאחר מכן הם יספרו לחבריהם על כך, וכו'.
מעבר לכך, Google כנראה מכירה את התיאוריה שלי על כך שיש לערב את הצרכנים על מנת שהם יעבירו את המסרים הלאה – Engagement that creates Media. הקוד הפתוח יוצר סביבו מדיה חדשה - כל המפתחים שעובדים על מנת לפתח תוכנות חדשות ואותם אנשים הם שמפיצים את המסר הלאה.
בעולם ההייטק גילו מזמן את חשיבות המעורבות – קוד פתוח זה בעצם Engagement Campaign.
ולכן האנדרואיד, מלבד היותה מערכת הפעלה לטלפונים סלולאריים מבוססת קוד פתוח של Google – הוא מהלך שיווקי מבריק שמיועד לקהל יעד של מתכנתים (קהל יעד מעולה לאמץ טכנולוגיות ולהפיץ אותן הלאה).

יריב לבסקי

מה היית עושה עם 48 שניות?

חברת Embarq מספקת אינטרנט ומעוניינת לשכנע את הלקוחות שלה להחליף מחיבור מסוג Dial-Up (זה שלוקח זמן כשמתחברים) - לחיבור קבוע.
אנשי השיווק של Embarq מצאו שבממוצע זה חוסך 48 שניות בכל חיבור לאינטרנט. 48 שניות, לא נשמע הרבה, נכון?

אז הנה הקמפיין של Embarq (חברת תקשורת) למה ניתן לעשות עם 48 שניות. קמפיין מעורבות. Engagement - Campaign.
הם ביקשו מגולשים להעלות סרטים בהם כ"א מספר מה הוא יכול לעשות עם 48 שניות.
כלומר, מהיכרותם של אנשי השיווק את הצרכנים הם ידעו שבמקום לנסות ולהציע להם לרכוש אינטרנט בזול, או עם שרות מעולה, או עם מתנה (קנה-קבל) – הם יעשו מהלך מעורבות. ואז, הצרכן המגיב אך לא מחוייב יהפוך מעורב.


תהנו.
http://www.youtube.com/embarq

יריב לבסקי

אנשים כמדיה– על מודל הפרסום החדש

כולנו למדנו בתקשורת המונים שמרשל מקלוהן אמר: המדיום הוא המסר.

מזה נולד משוואת מודל הפרסום הבאה: קנה הרבה מדיה – תעביר הרבה מסרים, כלומר אם המסר שלך יגיע אל הרבה אנשים – אזי הוא יהיה אפקטיבי יותר.
המדיום הוא המסר הפך ל: הרבה מדיום (מדיה) שווה למסר אפקטיבי.
Reach של קהל צופים רב מבטיח (כך חשבנו) מודעות של הלקוח – ולבסוף מעורבותו (Engagement).
Media היא הסיבה, Engagement היא התוצאה.

האינטרנט, העידן הדיגיטלי הפכו לחלוטין את המודל.
כיום המטרה הינה הפוכה – ליצור מעורבות, להפעיל את הקהל וליצור מעורבות עם המסר שלך – על מנת שאנשים ידברו על זה, ועל מנת שהם יעבירו את המסרים מאחד לשני.
כלומר – המעורבות וההפעלה של הצרכנים היא הTrigger ואילו הצרכנים הפכו להיות המדיה.
Engagement היא הסיבה, Media היא התוצאה.

כאשר Dove עושה את הקמפיין הידוע שמשתמש 'באנשים אמיתיים' היא מייצרת הפעלה שמייצרת 'שיחה' ומשתמשת באנשים כמדיה.
בעידן שבו כל כך קל להעביר מסרים (SMS, מייל, בלוג, RSS, Twitter) – הצרכן שחשוף למסר מסויים ומעביר אותו הלאה משמש כמו מדיה, והאפקטיביות של המדיה הזו אינה נופלת (ולמעשה אף עולה) מזו של כל מדיה אחרת. למעשה, פרסום על קיר מוגבל לקהל הצרכנים העוברים לידו. פרסום בספוט בתכנית ריאליטי מעביר מסר רק לקהל הצופים בו. ואילו שימוש באנשים כמעבירי מסרים, כמדיה, הוא כמעט אינסופי כי לכולנו יש רשימת אנשים בזכרונות של הטלפון הסלולארי או כתובות מייל, שהם בעצם צרכנים אחרים אליהם אנו פונים בהעברת המסרים הזו.
כאשר קוקה-קולה מפעילה 'כפר מוסיקה' היא מערבת את הגולשים שלה ומשאירה אותם עם חוויות אינסופיות שהם מספרים עליהן (ושולחים תמונות או מיילים) לחברים שלנם. בכפר המוסיקה, קוקה-קולה קנתה מדיה של 50,000 אנשים שיוזמים את העברת המסר. בניגוד לספוט בטלויזיה - הם אקטיביים.

המותגים השורדים הם אלה שמשתנים. השינוי שעובר המותג לאורך הזמן הוא הBrandurance שלו.
היכולת לעבור מAdvertising של יצירת מסר חזותי – אל Engagement של יצירת מעורבות רגשית היא כרטיס הכניסה להיכל התהילה של המותגים בעידן החדש.

זה מה שעשתה טויוטה בקמפיין Sketchies2 (http://www.youtube.com/sketchies2)
זה מה שהצליח להביא את אובמה לבית הלבן

שניהם דוגמאות לEngagement-Campaign.
מעכשיו אל תחשבו: Media שתיצור Engagement.
תחשבו: Engagement שתיצור Media.

יריב לבסקי

עצה חינם לדן פרופר ולהנהלת אסם

"מישהו שלח את האי-מייל הזה למאה איש, ששלחו אותו לעוד מאה איש ולבסוף זה הגיע למיליון איש. הדברים הם שקר וכזב. נאתר את האנשים ונגיש נגדם תלונה במשטרה". כך אמר דן פרופר, יו''ר אסם , כמה שעות אחרי שהופץ אי-מייל שקרי שלפיו המוות הפתאומי של התינוקות בשבוע האחרון נגרם עקב אכילת במבה.
אז עכשיו דן פרופר שוקל להגיש תלונה נגד אותה בחורה ששלחה את מייל השרשרת שטען שהגורם לכל מקרי התמותה והתחלואה. היא לא אחראית, טוען דן פרופר וחוסר האחריות הזה פגע במנייה שלו.
האמנם?
אותה בחורה אכן לא הייתה אחראית מספיק, אך גם כוונתה כנראה לא הייתה זדונית (אלא אם היא ביצעה מהלכי PUT על המנייה..). היא רצתה להזהיר אחרים מלקחת סיכון. אבל מה דן פרופר ציפה, שהיא תתייעץ קודם עם עורך דין – ורק אחר כך תשלח את המייל?
קודם כל, אני שמח שדן פרופר הבין את כוחו של האינטרנט. אכן, ככה זה עובד – מישהו שולח אל מישהו ששולח לעוד מאה איש. זה הכוח של האינטרנט. ככה זה עובד. אבל הנה עצה חינם לדן פרופר ולהנהלת אסם – כל עוד כוונתה של אותה בחורה לא הייתה זדונית – אין לך מה לעשות נגדה, ואפילו אסור לך לעשות זאת. כי זה הכוח של האינטרנט. ויש לכוח הזה גם המון מעלות חיובית – תאר לך שאכן הייתה בעייה, ואותה בחורה הייתה מצליחה לחסוך מקרי מוות נוספים? ותאר לך שבפרשיית רמדיה מישהו היה שולח מייל אל מישהו שהיה שולח אל עוד מאה נוספים – וככה הייתה ניצלת תינוקת?
אסור לתקשורת ולציבור לתת לאסם להגיש תביעה כנגד אותה בחורה (שוב, כל עוד היא עשתה זאת בתמימות). כי כיום, הציבור הוא התקשורת. ההודעות הראשונות על הפיגוע בהודו לפני כחודש נוהלו דרך Twitter. חלקן היו לא נכונות, וחלקן הפיצו אינפורמציה דרכה החוטפים ידעו היכן כוחות הביטחון. עדיין, אף אחד בהודו לא חשב לתבוע את כותבי ההודעות הללו. כי זה הכוח של האינטרנט.
אז מה יכול דן פרופר לעשות? If you can't beat them – join them.
דן פרופר יכול לבקש ממנהלת השיווק שלו להקים קבוצה בFacebook עם קמפיין שמסביר מה כן טוב בבמבה. הוא יכול להסביר באינטרנט - מה הוא עושה טוב לקהילה. הוא יכול להציע לאותה בחורה ששלחה את המייל לצלם סרטון איתה שבו הוא מסבירה על הטעות שלה – ולשלוח את הסרטון באינטרנט. הוא יכול לתת לה במבה חינם למשך כל ימי חייה, לצלם את זה ולהעלות את זה בYoutube. דן פרופר יכול להפיץ מייל שרשרת ממנו שמספר על ההתלבטות שלו האם להגיש נגדה תביעה, או לא – ולבקש מהציבור להצביע במיניסייט ייעודי שהוא יקים לצורך זה. כי זה הכוח של האינטרנט. דן פרופר יכול גם להרים טלפון לארצות הברית, אל אחד בשם ברק אובמה – ולשאול עד כמה כוחות של האינטרנט גדול בימים אלה. ואובמה יספר לו כנראה כי היום מנצח מי שמשכיל להשתמש באינטרנט ולא להילחם בו.
כי הצרכן הוא כזה שמגיב, אבל אינו מחוייב – ולכן אסם צריכה להפעיל את הצרכן הזה ולהניעו לפעולה. זה חייב להיות חלק מהBrandurance שלה.
אז נכון, מניית אסם ירדה היום ב-6.1% במהלך המסחר בבורסה, על רקע השמועות השקריות שהופצו. השמועות הוכחשו ע"י משרד הבריאות. מאוחר יותר תיקנה המניה את הירידה החדה ואיבדה בסיום 1% מערכה. אני די בטוח שאם אסם ודן פרופר יבצעו רק חלק מהפעולות שהצעתי – המנייה תעלה בחזרה מעל לערכה. ולמה? כי כל אחד רוצה לקנות מנייה של חברה שמשתמשת באינטרנט בצורה נכונה, לא ככה?

יריב לבסקי

2008 - מה חיפשו הגולשים ברשת?

להלן רשימת המונחים הכי צומחים (כלומר שהיה להם הגידול הגדול ביותר) שחיפשו הגולשים ב2008 –
1. sarah palin
2. beijing 2008
3. facebook login
4. tuenti - רשת חברתית, מעין FACEBOOK של ספרד
5. heath ledger
6. obama
7. nasza klasa - להקה פולנית
8. wer kennt wen רשת חברתית גרמנית
9. euro 2008
10. jonas brothers - להקת בנים

יותר אנשים התעניינו באולימפיאדה בבייג'ין 2008 מאשר ביורו 2008 (כדורגל).
יותר אנשים התעניינו בהית' לדג'ר שנפטר השנה בנסיבות טראגיות (סמים?) מאשר באובמה שנבחר כנשיא.
אבל הנתון הכי מפתיע הוא שהכי הרבה התעניינות חדשה נרשמה בנושא שרה פיילין – מה שמצביע על חשיבות העיצוב של המוצר שלך (מקום ראשון באיזה תחרות יופי איזוטרית בארה"ב).

זה גם מזכיר לנו את הצרכן המגיב אך הלא מחוייב של עידן האינטרנט החדש - הצרכן שחיפש (כנראה תמונות) של שרה פיילין אך לא הצביע בעבורה ובעבור מקק'יין..

יריב לבסקי