סרטון קצר על ההבדל בין באנר לשימוש בSM

http://www.youtube.com/watch?v=ifV8vt9A3L8&feature=channel_page

הוצג בכנס The-Marker..

Procter &Gamble בשיווק למובילי דיעה מההייטק

במהלך שיווקי מעניין וייחודי, Procter & Gamble הזמינה בכירים מTwitter, Myspace, Google, Facebook ועוד למה שהיא בחרה לקרוא לו – Digital Hack Night.
Procter & Gamble ציידה את המשתתפים בתקציב שיווקי ו2000 חולצות טי-שירט שהיה עליהם למכור על מנת לגיס כסף לצדקה. וכל זה תוך שימוש באינטרנט בלבד.
זה נגמר בגיוס של 50,000$ ממכירת החולצות ותרומה נוספת של סכום זהה מצד Procter & Gamble. אבל הערך המוסף היה בעבודה וחשיפה מול קהל יעד ממוקד של מקבלי החלטות.

רוצים לקרוא עוד על המהלך ?

פרסום חכם בiPhone

חברת Dockers (ביגוד והנעלה) מפרסמת בימים אלה קמפיין בiPhone שבו נראה רקדן, והלקוח משתמש לשקשק (To shake) את הטלפון - ובו בזמן רואה את הרקדן רוקד בקצב השקשוק.

מהלך חכם ומנצל את היכולות של הiPhone.

האם זו סנונית ראשונה של פרסום שמתשתמש ביכולות הסנסורים של iPhone לתנועה?

עוד על המהלך

בוטוקס ב35 מיליון דולר

אחרי שהחבר'ה בTwitter גייסו 35,000,000$ בלי שיש להם עדיין הכנסות, האתר ביצע קצת 'מתיחות פנים':

• חיפוש - מעכשיו אפשר לחפש גם מלים ולא רק אנשים. זה אומר שאפשר להביןו שTwitter משמש כמקור מידע חדשני ומעודכן ולא רק דרך לתקשר עם אנשים
• מגמות - יש טאב חדש של 'על מה אנשים מדברים'. זו פונקצייה ראשונית ממש לא חדשנית (אין אפשרות לחיתוכים של מיקום ו/או זמן / נושאים וכו') אבל היא מעניינת. לדעת על מה אנשים מדברים בTwitter זה שונה מאשר לחפש בGoogle. Twitter כבר מזמן משמש כמדורת השבט החדשה. אם Google הוא המיינסטרים, Twitter הוא השיחה בחדרי-חדרים.

מלבד זה יש עוד שינוים מינוריים אפילו יותר ברמת המיקומים של פונקציות בסיסיות.

מה למדתי מהשינויים?

לTwitter יש עוד לאן להשתפר וזה טוב. אני מאוד אוהב את זה שTwitter לא התפתה לנסות לשנות עצמו (עכשיו כשיש לו תקציב). זה שומר על אותנטיות ומבטיח שהמשתמשים הכבדים לא יעזבו. ואם הם לא יעזבו - לאט לאט יגיעו גם הרוב. Twitter קיבל תקציב לעשות Face-lift אבל עשה תיקנונים קלים בלבד ולא מז'וריים.

יריב

נהיגת לילה לפי Golf

"And all the people of the lulled and dumbfound town are
sleeping now…

Hush, the babies are sleeping, the farmers, the fishers,
the tradesmen and pensioners, cobbler, schoolteacher,
postman and publican, the undertaker and the fancy woman,
drunkard, dressmaker, preacher, policeman, the webfoot
cocklewomen and the tidy wives."
(Dylan Thomas, Under Milkwood)

בין השעה 03:00 ל04:00 הכביש כמעט פנוי. הוא שלך. עם השיר הנכון ברדיו, חווייה של נהיגה בלילה יכולה להיות כמעט מיסטית וממסטלת. אבל זוהי חווייה אישית, רק אני והרכב. זה משהו שלא עבר לנו מגיל 17 (כשקיבלנו את הרשיון). ומה יכול להיות יותר כיף מלנהוג בשעה שהכביש ריק, בליווי שיר מדהים
עם התובנה הזו הלכו Volkswagen לקמפיין. שימוש בשיר בקטע מהמחזה Under Milkwook (של דילן תומס) מלווה את הפרסומת.
הנה הפרסומת לטלויזיה - http://www.youtube.com/watch?v=5U9I7QrpSkk

אך VW לא הסתפקו בזה, אלא יצרו מיניסייט בו אתה יכול לצפות באותה נהיגת לילה מכל מיני זוויות לבחירתך (נהיגה היא חווייה אישית, כבר אמרנו). תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית של חברה אמריקאית אתה יכול לערוך מחדש את הסרט, ליצור גירסא משלך לנהיגת לילה – ולהשתתף בתחרות.
אתה גם יכול לצפות בסרטים שערכו גולשים אחרים, במסלולים שהם הציעו כאידיאליים לנהיגת לילה.

יש כאן מהלך Engagement Campaign קלאסי שלא מסתפק בפרסום אלא נותן כלים ליצור חוויית נהיגה אישית. לאחר שהצלחת ליצור במיניסייט של VW חווייה אישית, אתה יכול רק לנחש עד כמה מוצלחת תהיה חוויית הנהיגה עצמה.

אופס, הם (מייקרוסופט) עשו זאת שוב

כבר כתבתי כאן על הטענה שאת קמפיין I'm a pc. I'm a Mac. מייקרוסופט עשתה בשימוש במחשבי Mac של Apple.
אז יש סיפור שרץ ברשת על טעות נוספת – הפעם על פרסומת (ממש מעצבנת) של מייקרוסופט לתוכנה בשם Songsmith שמשמשת להכנת שירים. יש שם ילדה ג'ינג'ית שמזייפת ומספרת לאבא שלה על השימוש בתוכנה.
אז יש טענות שהמחשב הנייד שבו משתמשת הילדה הוא Mac של חברת Apple – ששמו מוסתר במדבקות. האם מייקרוסופט שוב נתנה קרדיט לא מתוכנן - למתחרה הגדולה שלה?
לא מאמינים - לצפייה http://www.youtube.com/watch?v=dTXG2uKNLIw

שיזוף 2.0

הנה קמפיין מדהים, ע"מ שתוכלו לעבור בעצמכם את החווייה לא אגלה מי עומד מאחוריו, רק אגלה שזה אחלה Engagement Campaign.
יש כאן קמפיין של חברה שמציעה אפליקציה לשיזוף מהמסך מחשב.

http://www.computertan.com/

In your face(Book) – Engagement campaign

הנה אחד הקמפיינים הכי מוצלחים אי פעם (יחסית לזמנו הקצר ולעלות ההשקעה בו).ברגר קינג זיהתה צורך – להמון אנשים בfacebook יש 'חברים מיותרים', כאלה שהם אישרו להם 'חברות' אבל אינם באמת חברים שלהם.ברגר קינג העלתה אפליקציה לFACEBOOK, עד כאן אין ממש חדש, זה נכון. יש מאות אפליקציות חדשות בשבוע (FACEBOOK מאפשרת גישה מוגבלת לקוד פתוח שלה ובכך מאפשרת ליצור אפליקציות חדשות. אבל יותר מזה, היא יוצרת Engagement Campaign באמצעות הקוד הפתוח. רוצים לדעת למה? תקראו את 'הסוד של האנדרואיד'.)רק האפליקציה הזו הייתה חדשנית ומעיזה – היא נקראת Whopper Sacrifice ומאפשרת לך למחוק את החברים המיותרים שלך בFACEBOOK. יותר מזה, אם מחקת 10 חברים ומעלה – קיבלת Whopper חינם. בתוך שבוע FACEBOOK הפסיקה את הקמפיין, לא לפני ש80,000 משתמשים מחקו חברים. כלומר 80,000 אנשים עשו פעולה אקטיבית שמערבת אותם. אבל זה לא הכל, יותר מ230,000 חברים נמחקו מרשימות. כלומר גם הם חוו משהו מערב שחדש להם. אבל אם תחברו את הכל ובהנחה שלפחות על אחד שנמחק – יש מישהו ששמע את הסיפור ממקור ראשון (מחבר שנמחק) – תגיעו למעל 500,000 משתמשים שחוו חווייה באופן ישיר ו/או ממקור ראשון. וכל זה בתוך שבוע!ובעלות (כנראה ) ממש ממש זולה.ומעבר לזה – פשוט דיברו על זה בבלוגים, בפורומים ובכל האינטרנט. צרפתי את הגרף של המונח Whopper Sacrifice בחיפוש בGoogle Trends.
Alexia מראה נתונים שכמה ימים לאחר סגירת הפעילות ע"י FACEBOOK החלה עוד תנועה של לקוחות לאתר הסגור. You like your friends but you love the whopper - זה הסלוגן של הפעילות.
מבריק, לא? (התחילו כבר שמועות שזה בכלל קמפיין של FACEBOOK)...

יריב לבסקי


מבריק.

מה יהיה תפקידו של מנהל השיווק בעתיד?

קראתי דו"ח של Economist על מנהל השיווק הבינלאומי
http://a330.g.akamai.net/7/330/25828/20080909164450/graphics.eiu.com/upload/Google%20Text.pdf


כצרכני עידן דיגיטלי, אתם ודאי רוצים שורה תחתונה קצרה – אז אנסה לתמצת לכם מס' שורות תחתונות שכאלה.

הדו"ח מדבר על השינוי מפרסום 'טהור' של מותג – למעבר לזירה שבה מעבירים מסרים אינטראקטיביים ללקוח. (בדומה למודל Engagement Campaign).
המושג הוא הצרכן המחובר (The connected consumer).
מדובר שם על שימוש נכון באמצעי מדיה חדשים כמו טוויטר, בלוגים, פורומים ופרסום במנועי חיפוש – כמפתח להצלחה שיווקית בעתיד הנראה לעין.

אם גם אתם סקרנים לדעת מה מנהלי שיווק חושבים ברחבי העולם – שווה גם לכם לקרוא את המחקר.
(ואם אתם סקרנים לדעת מה מנהלי שיווק יחשבו בעתיד – שווה לכם להמשיך לקרוא את הבלוג הזה...)

יריב לבסקי


יריב לבסקי

רוצים גם אתם עדכונים על מדורות השבט 2.0?

כבר כתבתי כאן על מדורות השבט החדשות, הלוא הן רשומות הפוצה של Twitter.

אז הנה קישורים לכמה רשימות תפוצה של מנהלים מרחבי העולם (נניח שאתם רוצים להתחבר כFollowers ומעניין אתכם מה הם עושים בכל רגע של היום).

תודו, יש משהו מסקרן בלקבל מסרים כל הזמן ולדעת מה עושה עכשיו המנכ"ל והבעלים של וירג'ין, ריצרד ברנסון – לא? (רק תחשבו שתפינת הקפה תוכלו לאמר – 'היום ריצ'רד המליץ על ספר...')

CEOs

Richard Branson - CEO - Virgin http://twitter.com/richardbranson

Lewis Green - CEO - LG Business Solutions http://twitter.com/LewisG

John Battelle - Chairman and CEO - Federated Media http://twitter.com/johnbattelle
Bob Chua - CEO - Pulse Group http://twitter.com/BOBCHUA

Doug Ulman - CEO - Lance Armstrong Foundation http://twitter.com/LIVESTRONGCEODave Malby - President/CEO - TPS Products and Services http://twitter.com/Dave_Malby

CMOs

Jeff Hayzlett - CMO - Kodak http://twitter.com/JeffreyHayzlett

Barry Judge - CMO - BestBuy http://twitter.com/BestBuyCMO

Mike Sheridan- CMO - Aspect http://twitter.com/thetravelingCMO

תהנו,

יריב לבסקי

רק החזק מנצח (או פותח קבוצה בFACEBOOK) / דרוויניזם 2.0

כבר כתבתי כאן על תופעת הBrandurance, שמשמעותה השינויים שהמותגים עושים במאמץ לשמור על עצמם רלוונטיים לאורך הזמן. זהו שילב של Brand + Endurance (מאמץ).

בשנת 1831 עלה דרווין כבן לוויתו של הקברניט על הספינה "ביגל", שהפליגה למסע מחקר של חמש שנים לדרום אמריקה. במסע זה הוא הגיע אל האי 'גלאפגוס', שם ראה מגוון מינים של חיות.
בשובו ב-2 באוקטובר 1836 החליט לשנות את תוכניותיו ולהקדיש את עצמו להבנה של המנגנון שמאחורי עולם הטבע.

נזכרתי בזה כאשר ראיתי את הקמפיין של Burger-King – מהלך קלאסי של Engagement.
החברה רצתה לעשות 'מבחן טעימה' אמיתי, חף מכל סטיגמות, תפיסות והעדפה שמקורה בפרסום. אז הם יצאו למקומות רחוקים (כפרים בתאילנד וברומניה) בהם האנשים לא טעמו מעולם המבורגר (ואפילו אין להם מילה כזו בשפה שלהם).
יש כאן מיניסייט פשוט שמראה סרטון – מה קורה לאנשים הללו כשהם טועמים בפעם הראשונה המבורגר, וכמובן מבחן טעימה – Big mac נגד WHOPPER, כלומר Mcdonalds נגד Burger-King. (נחשו מי ניצח...). כתובת האתר: http://www.whoppervirgins.com/

המהלך השיווקי הזה גאוני – כי הוא יוצר שיחה. אנשים מספרים אחד לשני על זה, ושולחים מיילים וסרטים – כלומר האנשים הופכים למדיה עצמה שמעבירה הלאה את המסר השיווקי (שימו לב – חיפוש בGoogle של המושג ""Whopper Virgins יניב כמיליון תוצאות !!

נכון שאפשר להעביר ביקורת על המהלך הזה (שימו לב לכתבה בGuardian האנגלי - http://www.guardian.co.uk/media/organgrinder/2008/dec/04/advertising-food). אולי יש כאן קצת קולוניאליזם מודרני, אבל אין ספק שיש כאן מהלך מסוג אחר. על המהלך חתומה סוכנות הפרסום Crispin Porter + Bogusky שגם עמדה מאחורי IM A PC של מייקרוסופט (הפחות מוצלח לדעתי) – גם על המהלך הזה תוכלו לקרוא כאן בבלוג.

אבל מה שחיבר לי את הכל ו'הוריד לי את האסימון' - היה זה שכמו שדרווין היה צריך למצוא אי נידח עם חיות ששרדו למרות השינויים, Burger King הייתה צריכה למצוא כפרים נידחים בכדי למצוא אנשים שלא טעמו Mcdonalds מימיהם. כלומר מודל הגלאפגוס של דרווין בעידן המודרני הוא למצוא אנשים שלא ראו קמפיין של המבורגר נוטף שומן ו/או טעמו אותו באחת מביקוריהם בעיר הגדולה.
אכן, המותגים שורדים.
Brandurance.

יריב לבסקי

האם Twitter הוא מדורת השבט החדשה (כמה מפתה לכתוב מדורת השבט 2.0)

סנוב, כבר נרשמת לטוויטר?
השרות הפך להיות מדורת השבט בה כולם מתעדכנים בזמן אמת במה שקורה.
כיום, בזמן מלחמת עזה, שני הצדדים משתמשים בשרות ע"מ לתקשר הודעות ולהעבירם לציבור.
בעידן הדיגיטלי, קל מאוד להישאר מעודכן ולדעת על מה כולם מדברים...או שמא זה על מה מעט מדברים?

טוויטר (כך נכתב באתר) הינו שרות שנותן לך לשמור על קשר עם אנשים ע"י החלפת תשובות קצרות לשאלה בסיסית – מה אתה עושה? (דגש על העכשיו – הערת מחבר, י.לבסקי)
כלומר, זה מעין SMS של האינטרנט (מוגבל בכמות תווים) להעברת מסרים מאוד-מאוד קצרים. כמובן שניתן לשתול RSS באתרים ולהציג תכני טוויטרים באתר שלך.

כפראפראזה על מדורת השבט, טוויטר הוא בעצם המון מדורות קטנות ואישיות, פסאדו-קהילה פרסונלית של מידע מיידי, קצר ולא שימושי. מתאים בול לעידן שלנו, לא?
זה כמו להיות מנוי על שרות הודעות של ילד בן ארבע שאומר מדי פעם – אני רעב, אני מצא, אני עושה קקה, כואבת לי הבן, אני רוצה הופ וכו'.
כמנוי טוויטר אתה גם לא יכול להגיב בצורה פומבית, אלא רק לצרוך את המסר הקצרצר. כמו וויכוח עם האישה – אתה מקשיב, ולא יכול לענות.
סקרנים? הנה כמה טוויטרים מסחריים שכמעט ולא מתוחזקים נכון כי הם משעממים ולא מנצלים את המדיה הקצרה. אף אחד מהם לא מספר סיפור בהמשכים, שניתן לספר במדיה הזאת.

Accenture - twitter.com/AccentureAdidas - twitter.com/AdidasCNN - twitter.com/cnnCoca Cola - twitter.com/cocacolaEvian - twitter.com/Evian

אז טוויטר זו מדורת שבט קטנטנה, של דברים שקוראים עכשיו והיא מתאימה בול לצרכן המודרני, בן דודו של הצרכן המגיב ולא מחוייב – הצרכן המתעדכן ולא מחוייב. הוא מקבל מידע (אבל בקטנה) ואפילו לא צריך ללחוץ על לינקים מיותרים בשביל לקרוא את המסר.
מצד שני, הוא מקבל את כל המסרים בלי יכולת סינון בכלל. כמו וויכוח עם האישה, כבר אמרתי?

יריב לבסקי

הסוד של האנדרואיד

אם תתרכזו היטב ברגעים הבאים ייחשף לכם סוד שמור מאוד מעולם ההייטק.
לאחר חודשים רבים של שמועות השיקה סוף סוף Google את אנדרואיד - פלטפורמת הקוד הפתוח שלה עבור מכשירי סלולאר. קוד פתוח הוא גישה ההפוכה מגישת זכויות היוצרים והסכמי השימוש המפורטים, שנפוצה כיום בעולם הטכנולוגיה. מוצר קוד פתוח משווק עם המפרט המלא שלו ועם אישור לעשות בו שינויים.
Google, שהצליחה לשנות את חוקי המשחק כמעט בכל תחום אליו נכנסה, מאיימת כעת לחולל מהפכה גם בתחום התקשורת הניידת, אשר נשלט עד היום על ידי כמה חברות ענק, ולפתוח אותו ואת הטכנולוגיות הנדרשות לו לאינסוף שחקנים חיצוניים. "יש בעולם 1.2 ביליון איש המחוברים לאינטרנט", הודיעה Google במעמד ההשקה, "אבל יש 3 ביליון משתמשים בטלפונים ניידים" .
כדי לכבוש את שוק זה, מקדמת עכשיו Google סט פתרונות קוד פתוח שיהיו זמינים על ידי 34 חברות מובילות וביניהן ענקיות תקשרות כדוגמת מוטורולה, קוואלקום, HTC, ו- T-Mobile. השימוש בקוד פתוח נועד לקעקע את שלטונן של חברות ותיקות ומסורתיות, ובעזרת הטכנולוגיות הפתוחות שתספק Google בעלת הכיסים העמוקים, כל חברת תוכנה תוכל להציע לשוק העולמי יכולות סלולאר מתקדמות בעלות נמוכה יותר מזו האפשרית כיום.
הפלטפורמה החדשה וודאי תפר את שלוותן של אותן חברות המסתמכות, מייצרות או מוכרות מערכות סגורות לסלולאר. בין היתר מדובר בשחקניות משמעותיות כדוגמת מיקרוסופט, RIM, אפל או נוקיה. אנדרואיד תסופק בחינם לכל דורש והיא כוללת מערכת הפעלה חדשה לטלפונים ניידים, (Middleware) ממשק משתמש וגם כמה אפליקציות ראשונית עבור טלפונים ניידים. קיט הפיתוח עבור פלטפורמת האנדרואיד זמין למפתחים, וכך הם יוכלו המפתחים להתחיל ולכתוב תוכנות עבור פלטפורמת האנדרואיד.
מה שבעצם עשתה Google זה Engagement Campaign לקהל המפתחים: ע"י פרסום הקוד הפתוח לכולם, היא מאפשרת למי שירצה להפוך ולהיות מעורב בעצמו בכתיבת תוכנות למכשירים של Google. ומה המתכנתים הללו יעשו לאחר שיכתבו תוכנה לטלפון של Google? הם יקנו אותו על מנת להשתמש בו, ויספרו להוריהם על התוכנה שהם פיתחו ויציעו אף להם לרכוש מכשיר עם מערכת הפעלה אנדרואיד. ולאחר מכן הם יספרו לחבריהם על כך, וכו'.
מעבר לכך, Google כנראה מכירה את התיאוריה שלי על כך שיש לערב את הצרכנים על מנת שהם יעבירו את המסרים הלאה – Engagement that creates Media. הקוד הפתוח יוצר סביבו מדיה חדשה - כל המפתחים שעובדים על מנת לפתח תוכנות חדשות ואותם אנשים הם שמפיצים את המסר הלאה.
בעולם ההייטק גילו מזמן את חשיבות המעורבות – קוד פתוח זה בעצם Engagement Campaign.
ולכן האנדרואיד, מלבד היותה מערכת הפעלה לטלפונים סלולאריים מבוססת קוד פתוח של Google – הוא מהלך שיווקי מבריק שמיועד לקהל יעד של מתכנתים (קהל יעד מעולה לאמץ טכנולוגיות ולהפיץ אותן הלאה).

יריב לבסקי

מה היית עושה עם 48 שניות?

חברת Embarq מספקת אינטרנט ומעוניינת לשכנע את הלקוחות שלה להחליף מחיבור מסוג Dial-Up (זה שלוקח זמן כשמתחברים) - לחיבור קבוע.
אנשי השיווק של Embarq מצאו שבממוצע זה חוסך 48 שניות בכל חיבור לאינטרנט. 48 שניות, לא נשמע הרבה, נכון?

אז הנה הקמפיין של Embarq (חברת תקשורת) למה ניתן לעשות עם 48 שניות. קמפיין מעורבות. Engagement - Campaign.
הם ביקשו מגולשים להעלות סרטים בהם כ"א מספר מה הוא יכול לעשות עם 48 שניות.
כלומר, מהיכרותם של אנשי השיווק את הצרכנים הם ידעו שבמקום לנסות ולהציע להם לרכוש אינטרנט בזול, או עם שרות מעולה, או עם מתנה (קנה-קבל) – הם יעשו מהלך מעורבות. ואז, הצרכן המגיב אך לא מחוייב יהפוך מעורב.


תהנו.
http://www.youtube.com/embarq

יריב לבסקי

אנשים כמדיה– על מודל הפרסום החדש

כולנו למדנו בתקשורת המונים שמרשל מקלוהן אמר: המדיום הוא המסר.

מזה נולד משוואת מודל הפרסום הבאה: קנה הרבה מדיה – תעביר הרבה מסרים, כלומר אם המסר שלך יגיע אל הרבה אנשים – אזי הוא יהיה אפקטיבי יותר.
המדיום הוא המסר הפך ל: הרבה מדיום (מדיה) שווה למסר אפקטיבי.
Reach של קהל צופים רב מבטיח (כך חשבנו) מודעות של הלקוח – ולבסוף מעורבותו (Engagement).
Media היא הסיבה, Engagement היא התוצאה.

האינטרנט, העידן הדיגיטלי הפכו לחלוטין את המודל.
כיום המטרה הינה הפוכה – ליצור מעורבות, להפעיל את הקהל וליצור מעורבות עם המסר שלך – על מנת שאנשים ידברו על זה, ועל מנת שהם יעבירו את המסרים מאחד לשני.
כלומר – המעורבות וההפעלה של הצרכנים היא הTrigger ואילו הצרכנים הפכו להיות המדיה.
Engagement היא הסיבה, Media היא התוצאה.

כאשר Dove עושה את הקמפיין הידוע שמשתמש 'באנשים אמיתיים' היא מייצרת הפעלה שמייצרת 'שיחה' ומשתמשת באנשים כמדיה.
בעידן שבו כל כך קל להעביר מסרים (SMS, מייל, בלוג, RSS, Twitter) – הצרכן שחשוף למסר מסויים ומעביר אותו הלאה משמש כמו מדיה, והאפקטיביות של המדיה הזו אינה נופלת (ולמעשה אף עולה) מזו של כל מדיה אחרת. למעשה, פרסום על קיר מוגבל לקהל הצרכנים העוברים לידו. פרסום בספוט בתכנית ריאליטי מעביר מסר רק לקהל הצופים בו. ואילו שימוש באנשים כמעבירי מסרים, כמדיה, הוא כמעט אינסופי כי לכולנו יש רשימת אנשים בזכרונות של הטלפון הסלולארי או כתובות מייל, שהם בעצם צרכנים אחרים אליהם אנו פונים בהעברת המסרים הזו.
כאשר קוקה-קולה מפעילה 'כפר מוסיקה' היא מערבת את הגולשים שלה ומשאירה אותם עם חוויות אינסופיות שהם מספרים עליהן (ושולחים תמונות או מיילים) לחברים שלנם. בכפר המוסיקה, קוקה-קולה קנתה מדיה של 50,000 אנשים שיוזמים את העברת המסר. בניגוד לספוט בטלויזיה - הם אקטיביים.

המותגים השורדים הם אלה שמשתנים. השינוי שעובר המותג לאורך הזמן הוא הBrandurance שלו.
היכולת לעבור מAdvertising של יצירת מסר חזותי – אל Engagement של יצירת מעורבות רגשית היא כרטיס הכניסה להיכל התהילה של המותגים בעידן החדש.

זה מה שעשתה טויוטה בקמפיין Sketchies2 (http://www.youtube.com/sketchies2)
זה מה שהצליח להביא את אובמה לבית הלבן

שניהם דוגמאות לEngagement-Campaign.
מעכשיו אל תחשבו: Media שתיצור Engagement.
תחשבו: Engagement שתיצור Media.

יריב לבסקי

עצה חינם לדן פרופר ולהנהלת אסם

"מישהו שלח את האי-מייל הזה למאה איש, ששלחו אותו לעוד מאה איש ולבסוף זה הגיע למיליון איש. הדברים הם שקר וכזב. נאתר את האנשים ונגיש נגדם תלונה במשטרה". כך אמר דן פרופר, יו''ר אסם , כמה שעות אחרי שהופץ אי-מייל שקרי שלפיו המוות הפתאומי של התינוקות בשבוע האחרון נגרם עקב אכילת במבה.
אז עכשיו דן פרופר שוקל להגיש תלונה נגד אותה בחורה ששלחה את מייל השרשרת שטען שהגורם לכל מקרי התמותה והתחלואה. היא לא אחראית, טוען דן פרופר וחוסר האחריות הזה פגע במנייה שלו.
האמנם?
אותה בחורה אכן לא הייתה אחראית מספיק, אך גם כוונתה כנראה לא הייתה זדונית (אלא אם היא ביצעה מהלכי PUT על המנייה..). היא רצתה להזהיר אחרים מלקחת סיכון. אבל מה דן פרופר ציפה, שהיא תתייעץ קודם עם עורך דין – ורק אחר כך תשלח את המייל?
קודם כל, אני שמח שדן פרופר הבין את כוחו של האינטרנט. אכן, ככה זה עובד – מישהו שולח אל מישהו ששולח לעוד מאה איש. זה הכוח של האינטרנט. ככה זה עובד. אבל הנה עצה חינם לדן פרופר ולהנהלת אסם – כל עוד כוונתה של אותה בחורה לא הייתה זדונית – אין לך מה לעשות נגדה, ואפילו אסור לך לעשות זאת. כי זה הכוח של האינטרנט. ויש לכוח הזה גם המון מעלות חיובית – תאר לך שאכן הייתה בעייה, ואותה בחורה הייתה מצליחה לחסוך מקרי מוות נוספים? ותאר לך שבפרשיית רמדיה מישהו היה שולח מייל אל מישהו שהיה שולח אל עוד מאה נוספים – וככה הייתה ניצלת תינוקת?
אסור לתקשורת ולציבור לתת לאסם להגיש תביעה כנגד אותה בחורה (שוב, כל עוד היא עשתה זאת בתמימות). כי כיום, הציבור הוא התקשורת. ההודעות הראשונות על הפיגוע בהודו לפני כחודש נוהלו דרך Twitter. חלקן היו לא נכונות, וחלקן הפיצו אינפורמציה דרכה החוטפים ידעו היכן כוחות הביטחון. עדיין, אף אחד בהודו לא חשב לתבוע את כותבי ההודעות הללו. כי זה הכוח של האינטרנט.
אז מה יכול דן פרופר לעשות? If you can't beat them – join them.
דן פרופר יכול לבקש ממנהלת השיווק שלו להקים קבוצה בFacebook עם קמפיין שמסביר מה כן טוב בבמבה. הוא יכול להסביר באינטרנט - מה הוא עושה טוב לקהילה. הוא יכול להציע לאותה בחורה ששלחה את המייל לצלם סרטון איתה שבו הוא מסבירה על הטעות שלה – ולשלוח את הסרטון באינטרנט. הוא יכול לתת לה במבה חינם למשך כל ימי חייה, לצלם את זה ולהעלות את זה בYoutube. דן פרופר יכול להפיץ מייל שרשרת ממנו שמספר על ההתלבטות שלו האם להגיש נגדה תביעה, או לא – ולבקש מהציבור להצביע במיניסייט ייעודי שהוא יקים לצורך זה. כי זה הכוח של האינטרנט. דן פרופר יכול גם להרים טלפון לארצות הברית, אל אחד בשם ברק אובמה – ולשאול עד כמה כוחות של האינטרנט גדול בימים אלה. ואובמה יספר לו כנראה כי היום מנצח מי שמשכיל להשתמש באינטרנט ולא להילחם בו.
כי הצרכן הוא כזה שמגיב, אבל אינו מחוייב – ולכן אסם צריכה להפעיל את הצרכן הזה ולהניעו לפעולה. זה חייב להיות חלק מהBrandurance שלה.
אז נכון, מניית אסם ירדה היום ב-6.1% במהלך המסחר בבורסה, על רקע השמועות השקריות שהופצו. השמועות הוכחשו ע"י משרד הבריאות. מאוחר יותר תיקנה המניה את הירידה החדה ואיבדה בסיום 1% מערכה. אני די בטוח שאם אסם ודן פרופר יבצעו רק חלק מהפעולות שהצעתי – המנייה תעלה בחזרה מעל לערכה. ולמה? כי כל אחד רוצה לקנות מנייה של חברה שמשתמשת באינטרנט בצורה נכונה, לא ככה?

יריב לבסקי

2008 - מה חיפשו הגולשים ברשת?

להלן רשימת המונחים הכי צומחים (כלומר שהיה להם הגידול הגדול ביותר) שחיפשו הגולשים ב2008 –
1. sarah palin
2. beijing 2008
3. facebook login
4. tuenti - רשת חברתית, מעין FACEBOOK של ספרד
5. heath ledger
6. obama
7. nasza klasa - להקה פולנית
8. wer kennt wen רשת חברתית גרמנית
9. euro 2008
10. jonas brothers - להקת בנים

יותר אנשים התעניינו באולימפיאדה בבייג'ין 2008 מאשר ביורו 2008 (כדורגל).
יותר אנשים התעניינו בהית' לדג'ר שנפטר השנה בנסיבות טראגיות (סמים?) מאשר באובמה שנבחר כנשיא.
אבל הנתון הכי מפתיע הוא שהכי הרבה התעניינות חדשה נרשמה בנושא שרה פיילין – מה שמצביע על חשיבות העיצוב של המוצר שלך (מקום ראשון באיזה תחרות יופי איזוטרית בארה"ב).

זה גם מזכיר לנו את הצרכן המגיב אך הלא מחוייב של עידן האינטרנט החדש - הצרכן שחיפש (כנראה תמונות) של שרה פיילין אך לא הצביע בעבורה ובעבור מקק'יין..

יריב לבסקי

Inspiration

הנה משפט שקראתי בבלוג
http://www.stokefire.com/blog/2008/10/what-your-advertising-tactics.php

מכירים את המשפט הידוע של ג'ון לנון – Life is what happens to you when you busy making other plans – המשפט הזה ענה לצעירים רבים על השאלה – 'מה זה החיים?'

על אותו משקל, אז הנה תשובה לשאלה מה זה מותג:
your brand is who you are when you think no one is looking


מעורר מחשבה, לא?

יריב לבסקי

Wassup? על הדרך לזכות במהלכים גדולים

אובמה משתמש בכל הכלים שיש, לא מהסס לשלוף קלאסיקות מהפנתיאון – ולהשתמש בהם.

כאן ניתן לראות את סרטון הWassup המקורי של חברת באדוויזר שמראה את החבר'ה שותים באדוויזר ומנהלים שיחה מג-ניבה של 'מה קורה' (Wassup).
אובמה הפיק סרטון המשך שלועג לכל תקופת ג'ורג' בוש עם הכשלים של כהונתו: ניתן לראות את הבחור שתקוע בעיראק, את הבחור שנרטב עד לשד-עצמותיו בהוריקן קתרינה (הביקורת על בוש הייתה שהוא לא זיהה זאת כאסון בזמן ולא הגיש עזרה לניצולים) וכמובן הבחור (Duke) שצופה בכל השקעותיו יורדות לטמיון (המשבר הנוכחי של ספטמבר 2008). ואז רואים את אובמה ואשתו על המסך עם הכיתוב של – True Change.
המסר השיווקי של אובמה: ג'ורג' בוש = כישלון. אובמה = שינוי.

בקטנה.
ככה זוכים במהלכים גדולים.

נ.ב.,

זה מקרה קלאסי של Brandurance כאשר הBRAND כאן הוא הפרסומת הידועה - WASSUP, עם כל השינוי שחל בה לאורך השנים.

אובמה מוכשר בשיווק. את זה כבר כולנו למדנו..אבל מה אפשר ללמוד מהקמפיין שלו?

הנה מס' עקרונות שעזרו לו להגיע למשרה של "האזרח מס' 1":

הסיפור – שיווק הוא מאבק על תפיסה, לא משנה מה המוצר שלך – משנה כיצד תופסים אותו.
אובמה ומק'קיין הם כמו 2 מוצרים שמתחרים זה בזה. לכל אחד מהם יש תכונות, אבל אנחנו לא באמת יודעים מה התכונות הללו.
אז מה באמת ההבדל בין מק'קיין לאובמה? מי יודע.. מה ההבדל בין התפיסות לגביהם? זה ההבדל שעזר לאובמה לנצח בבחירות.

טלויזיה מול האינטרנט – כבר טחנו את הנושא מהמון זוויות, אבל הנה זווית נוספת:
אם צפית בפרסומת בטלויזיה, מצחיקה / מעניינת/ מרגשת ככל שתהיה כל שנותר בידך הוא לספר לחבר (או שניים) על הפרסומת. האם הם יבינו על מה מדובר? לא בטוח.
באינטרנט, הצרכן המגיב אך לא מחוייב – כשמו כן הוא – מגיב. הוא צופה בפרסומת עוד פעם או פעמיים נוספות, מראה לבת / בן הזוג ושולח.
כלומר הצרכן הופך להיות מהצופה – למשגר המסר. למדיה. מישהו ששולח לעשרה מחבריו את הקליפ של אובמה לצפייה במייל הוא כמו כל סוכנות מדיה, רק שהוא ממוקד וכל הנמענים שמקבלים ממנו כנראה צופים בפרסומת.
ואם המדיה היא המסר– אזי הצופה הוא המסר: אני שולח (מדיה) משמע אני מאמין (וזה המסר).
מ.ש.ל (מה שצריך להוכיח..)
כל צופה ששלח קליפ של אובמה כאילו אמר: אני מאמין בו.

מיקוד בקהל יעד – אובמה לא בחר לשכנע את הלא משוכנעים אלא התמקד בלשכנע את הלא מונעים (להצביע). נצחונו הגדול הוא בכך שהצליח לשכנע מיליונים שלא תיכננו להצביע – להצביע עבורו כי הוא יביא את השינוי.

שיווק, שיווק ושוב שיווק – אובמה גייס את כל הכלים המודרנים. הוא השתמש ברשתות חברתיות (הפרופיל שלו בפייסבוק), ערך קמפיינים בשימוש באימייל, SMS ועוד.
בלוגים – בשנה האחרונה ברשת האינטרנט נרשמו 150 מיליון פוסטים על מק'קיין; 350 מיליון נרשמו על אובמה.
רשתות חברתיות – למק'קיין יש 219,000 חברים בMysapce.com; לאובמה יש 844,000. על איך אובמה הצליח במיקוד בקהל היעד (ראו סע' קודם) ניתן ללמוד מהתבוננות בכמות החברים החדשים ביום הבחירות (3 לנובמבר) - ביום הבחירות תומכי שני הצדדים ניסו לשכנע מצביעים ללכת להצביע. ביום הבחירות עצמו נוספו למק'קיין 964 חברים חדשים בMyspace.com ואילו לאובמה – 10,000 חברים חדשים!!
בTwitter היו למק'קיין 4942 Followers שעקבו אחר המסרים שלו; לאובמה נוספו רק ביום הבחירות 2865 Followers והוא הגיע בסה"כ ל118,000 Followers – פי 24 ממק'קיין!

אובמה הצליח להפוך את 'המתלבטים' למעורבים תוך יצירת Engagement-Campaign, והצליח להביא לקלפי אנשים שמעולם לא הצביעו בעבר - להגיע לקלפי ולהצביע בשבילו. כלומר, הצליח להפוך את הצרכן המגיב אך לא מחוייב - למחוייב אליו.

וככה זוכים בבחירות לנשיאות ארה"ב!



רוצים ללמוד עוד על הקמפיינים של אובמה:
http://mashable.com/2008/11/05/obama-social-media/ אתר Mashable מספר כיצד אובמה השתמש בכל ההשפעה החברתית-דיגיטלית שלו (שימוש ברשתות החברתיות)
http://blog.entrepreneur.com/2008/11/barack-obama-entrepreneur-elect.php - אתר entrepreneur מספר על המיקוד במסרי הקמפיין של אובמה
http://mattjonesblog.typepad.com/think_story_experience/2008/11/obama-wins.html - מט ג'ונס על מה אפשר ללמוד מזכייתו של אובמה

יריב לבסקי