ג'ובס, טים קוק וציפי לבני: על נעליים גדולות ומורשת

בקיץ 2008 חברו חלק מפורום החווה (או לפחות כך נטען בתקשורת) – אל ציפי לבני. ללבני היה חשוב להציג את הקשר עם 'אנשי שרון' לשעבר כדי לנסות ולייצר מציאות שבה הציבור יחשוב שעצם תמיכתם בה הופך אותה ליורשת של אריק שרון.

בלי להיכנס לפוליטיקה ולנתח מה עשתה הגברת לבני, או לא עשתה – אנחנו יודעים כיצד זה הסתיים. מורשת לא קונים במכולת, ובטח שלא בדמי ייעוץ חודשיים.

טים קוק שנכנס אל הנעליים אולי הכי גדולות של המאה ה21, נעליו של סטיב ג'ובס, שומע הערות רבות אודות ה'מורשת של סטיב ג'ובס'. 'מה סטיב היה עושה עכשיו' זו שאלה שאני בטוח שנשמעת בכל יום מס' פעמים ברחבי משרדי חברת Apple.

האם סטיב ג'ובס היה משיק את הטלויזיה כשהיא במצב מוצרי כזה (נניח 80% מוכנה?), האם סטיב ג'ובס היה רוצה להשיק iPhone בצורה כזו או אחרת (החומר שממנו יהיה עשוי הiPhone5 נראה נושא שנוי במחלוקת). אבל שאלת השאלות כיום היא – מה היה עושה סטיב ג'ובס עם סוגיית השקת ה-iPad Mini. התקשורת שניזונה ממיתוס ג'ובס (ותרמה המון לבנייתו והפצתו) תורמת את חלקה בבחינה של החלטות שטים קוק מקבל אל מול זכוכית המגדלת ה"ג'ובסית".

רגע, האם בכלל היה יכול להיות iPad Mini  אם סטיב ג'ובס היה חי כיום?

ה LATimes טוען על הiPad Mini – "iPad mini: סטיב ג'ובס היה אומר לא"(18/4/2012).

ה Times of India – "iPad mini: האם סטיב ג'ובס היה מרשה לזה לקרות?" (20/4/2012). כלומר, לא רק מאשר את זה אלא 'מרשה' (בחרו במילה Allow), עד כדי כך הם חושבים שלא נכון להשיק iPad Mini.

CNN הקדיש כתבה לבחינה של מה סטיב ג'ובס חשב ואמר על הiPad mini. מיותר לציין שהמנהיג הטכנולוגי הנערץ לא ממש חשב דברים טובים על האפשרות הזו. לזכותם ייאמר שבסוף הכתבה הם הזכירו שגם כאשר Apple עבדו על מכשיר טלפון – הם הכחישו נמרצות.

אז מה באמת חשב ג'ובס על iPad Mini? או מה הוא רצה שנחשוב שהוא חשב?

המורשת של סטיב ג'ובס איננה מדע מדוייק.הוא לא השאיר ספר מדוייק עם מתכון של כיצד להמשיך לשמר את האגדה ושמה Apple (למרות שנטען לא פעם שהוא נתן הנחיות כמה שנים קדימה). טים קוק, שכנראה אחראי יותר מכולם (חוץ מג'ובס) לזה שApple  'השאירה אבק' למתחרים יודע: עשייה היא הדבר שהנחה את ג'ובס. נכון, גם חדשנות, יצירתיות, שבירת מוסכמות. אבל בעיקר המון עשייה.

האם יש טעם להתדיין מה ג'ובס היה עושה? האם מישהו יודע מה הוא היה עושה? האם ג'ובס, חצי שנה-שנה לפני היה יודע מראש מה הוא היה עושה?

ומה בכלל הטעם בכל הדיון הזה אם אפשר להשיק עוד מוצר מנצח שיעזור לשמר את המובילות בשוק?

כל מי שקרא את הביוגרפיה של ג'ובס (ומי שלא – מוזמן לעשות זאת לאחר שיסיים לקרוא כאן) יודע שג'ובס היה מוכן לשנות את דיעותיו. נכון, זה לא היה קל, ונכון שהוא היה עקשן כמו פרד. אבל ג'ובס תמיד היה קשוב לסביבה, לתחרות וקרה שהוא שינה דעתו על משהו. נכון, זה לא קרה לאחר ששיכנעו אותו אלא בד"כ לאחר שהוא החליט כך. אבל הבנאדם ידע להתבונן במציאות וגם לייצר מציאות חדשה. גם אם לפני חצי שנה ג'ובס חשב שiPad mini זה רעיון רע – יכול להיות שהוא היה משנה את דעתו אם היה חושב שלמתחרים לא יהיה מענה כנגד המוצר הזה.

אין לי מושג מה ג'ובס היה עושה אם היה חי, ויכול להיות שגם לטים קוק אין מושג. אבל לאחר ההשקה של iPhone 4 והNew iPad – שתיהן מהמוצלחות שידעה Apple, קצת לפני ההשקה של הApple TV  וה-iPhone5 טים קוק צבר מספיק נסיון לדעת.

המורשת שהשאיר אחריו ג'ובס היא של עשייה. ללא פשרות, בלי להסתכל אחורה, בלי להתייחס אל התחרות. טים קוק לא צריך פורום חווה בשביל זה. הוא ממשיך בעשייה. במקום לחשוב מה ג'ובס היה עושה או להתייחס למה ג'ובס היה חושב – טים קוק ממשיך ומצעיד את Apple  קדימה.

טים קוק לא מנסה להיות המחליף של ג'ובס. הוא מצליח להיות טים קוק.

כמה מלים על הדו"חות של אפל

כמה מלים לפני שאפשר לעיין בצורה מעמיקה יותר בדו"חות המעולים של Apple:

אפל פירסמה לפני כמה שעות את הדו"חות הרבעוניים שלה לרבעון 2. זה הזכיר לי קלישאת ספורט ידועה מהימים שמכבי ת"א הייתה אמפריה בכדורסל- 'כדורסל משחקים 40 דקות ובסוף מכבי מנצחת'.
לפרסום כל דו"ח מחכים רבעון שלם - ובסוף באה Apple ו'מתפוצצת' על התוצאות ומצליחה להתעלות על התחזיות האופטימיות.

אפל הציגה רווח נקי של 3.25 מיליארד דולר, או 3.51 דולר למניה, ברבעון השני של 2010, לעומת רווח של 1.83 מיליארד דולר או 2.01 דולר למניה ברבעון המקביל בשנת 2009. רוב האנליסטים, אגב, העריכו שהרווח למנייה יהיה 3.11 דולר.
ההכנסות של Apple זינקו ב-61% ל-15.7 מיליארד דולר, מעל תחזית האנליסטים.

נתוני מכירות:
Apple מכרה 3.27 מיליון יחידות iPad, כאשר זהו הרבעון המלא הראשון בו נמכר המכשיר.
ברבעון 2 של שנת 2010, מכרה Apple 8.4 מיליון יחידות iPhone, מול תחזיות האנליסטים למכירות של 8.2 מיליון יחידות בלבד.
הנתון שאולי הכי מעניין בעיניי הוא זה שמכירות מחשבי הMAC היו 3.47 מיליון יחידות, לעומת ציפיות האנליסטים למכירות של 3.2 מיליון יחידות. אלו חדשות מעולות לApple מכיוון שהiPad כרגע לא פוגע במכירות הMAC.

Apple עושה את זה שוב, ואולי משנה את המומנטום התקשורתי הרע שנוצר בעקבות בעיית הקליטה בiPhone4.

משבר הסיליקון הוא המתנה של אפל - סיכום הדברים עד כה

השבוע לאנס ארמסטרונג נפל מאופניו באחד מהקטעים בטור דה-פראנס, בפעם המי יודע כמה. אבל להבדיל מפעמים רבות – הוא התקשה לחזור לאופניים ולהמשיך כאילו שום דבר לא קרה. ספורטאים אמיתיים, כאלה שהם ווינרים, הופכים להיות כאלה לא בזכות זה שהם כמעט לא נופלים או נכשלים, אלא בזכות זה שכאשר הם נכשלים – הם מייד מתעשתים בחזרה וממשיכים מחדש אל עבר הניצחון. לאנס ארמסטרונג היה כזה, אלא שהגיל התחיל לשחק תפקיד והנפילה השבוע מאופניו כנראה תהיה הנפילה האחרונה שלו במירוץ הטור דה-פראנס.

ולמה אני נזכר בלאנס ארמסטרונג? כי מה שקרה לApple השבוע הזכיר לי ספורטאי ענק, שבפעם הראשונה נתקל במכשלה. ואם הוא רק יצליח לעקוף אותה וללמוד ולהשתפר – המכשלה תעזור לו להתקדם. השבוע, לאחר שהכחישה מכל וכל את הטענות כאילו יש איזושהי בעייה במכשירי הiPhone4 שהשיא לפני כמה שבועות, Apple התרצתה וניסתה לבצע סוג של תיקון. תיקון קטן, שאולי לא יספק את הקהל שלה.
התקלה שהתגלתה וההתעלמות של Apple במשך כמה ימים מכל הקריאות הקוראות לה לתקן את המכשיר כמעט וגרמו לה לחוות משבר תקשורתי קשה. Apple עלולה לשלם מחיר כבד מאוד שמחירו יהיה תדמית לא טובה ש'תלכלך' את המותג הכ"כ אהוד על הצרכנים ושמשדר ממשק מותאם למשתמש ואמינות של מכשירים. המשבר הזה יכול לבוא לידי ביטוי במכירות ובבעייה שאח"כ יעלה סכום גדול יותר לתקן אותה. משבר 'הסיליקון' (לא בחלב אבל הטראומה דומה) של אפל יכול לפגוע בה בצורה משמעותית, אולי יותר ממה שסטיב ג'ובס חושב. יכול להיות, אגב, שסטיב ג'ובס חושב כך כי עד כהApple לא חוותה משבר משמעותי.

ומה קרה בפועל?
סטיב ג'ובס הבין שיש כאן בעייה גדולה מכדי להתעלם ממנה: למרות שלטענתו בעיית האנטנה איננה ייחודית רק לIPHONE, הוא החליט לחלק לכל הלקוחות שלו כיסוי למכשיר שאמור למנוע את הבעייה. אבל רגע, יש כאן כמה סימני שאלה בדרך:
סימן שאלה ראשון - אם אין בעייה, למה לחלק בחינם כיסוי? (בכל זאת עולה כסף..)
סימן שאלה שני - פעם ראשונה ששמעתי שסטיב ג'ובס טוען שאין לו משהו ייחודי..ושהבעייה הזו מתרחשת בעוד מכשירים.הזהו אותו סטיב ג'ובס שאנחנו מכירים?
סימן שאלה שלישי - בשביל למנוע את משבר הסיליקון של APPLE (ע"ע משבר הסיליקון בחלב של תנובה), ג'ובס פותר אותו ע"י כיסוי פלסטיק או סיליקון. הפתרון הזה מעיד שיש בעייה אבל יכול להיתפס כפתרון לא מספק.

יש לי תחושה שהסאגה הזו עדיין לא הסתיימה, שהמכירות קצת ייפגעו ושAPPLE תיאלץ לבצע משהו יותר דרמטי מחלוקת כיסויי סיליקון.

כך או כך, APPLE בחרה להתייחס ולא להתעלם - וזה כבר חדשות טובות מבחינתה.
לגבי ההמשך - הכל תלוי בAPPLE שתוכל לקבוע האם המשבר הזה יסתיים בפגיעה במותג (התעלמות מהבעיות) או בחיזוקו (תיקון גורף של כל המכשירים ישמר את התפיסה של החברה כדואגת לצרכנים). Apple תבחר האם כמו ספורטאי – היא תצליח לקום מהר על האופניים ולרכב בחזרה. אם היא תצליח לעשות זאת, המשבר הראשון והמשמעותי שהיא חווה כחברה יעבור בקלות והיא תתחזק עוד יותר ותרוויח נקודות נוספות באמון הצרכנים. ואם היא תצליח לעשות זאת – הרי שהמשבר הזה יהיה 'מתנה' עבורה.

ההצלחה הגדולה של סטיב ג'ובס (חוץ מאפל)

בעוד כולנו עסוקים בSteve Jobs ובהצלחתו בApple, שווה להיזכר בחברה נוספת שהוא הקים – PIXAR.
בימים אלה משיקה PIXAR את 'צעצוע של סיפור 3' (TOY STORY). החברה שנוסדה ב- 1986 ע"י סטיב ג'ובס, השיקה ב15 השנים האחרונות 10- להיטים ביניהם סדרת TOY STORY, MONSTERS, FINDING NEMO, CARS, WALL-E, UP ועוד. כלל ההכנסות של PIXAR בשנים אלה ממכירת כרטיסים לסרטים אלו הוא מעל ל5 מיליארד דולר. למען האמת, כל סרט שPIXAR הוציאה לאקרנים הכניס מעל ל360,000,000$!

ההתחלה של PIXAR הייתה צנועה – החברה הקטנה עשתה פרסומות וסרטונים קצרים במשך כחמש שנים, ורק בשנת 1991 PIXAR חברה לDisney לצורך הפקת צעצוע של סיפור. היה זה סרט האנימציה הממוחשב הראשון באורך מלא. אותה Disney קנתה את PIXAR בשנת 2006 תמורת 7 מיליארד דולר, כולם בעסקת החלפת מניות. כך יצא שמחזיק המניות הגדול בPIXAR, סטיב ג'ובס שהחזיק 50.1% הפך להיות בעל המניות הפרטי הגדול ביותר באולפני Disney עם 7% מהחברה.

החלק השלישי בסדרת TOY STORY צפוי להכניס בסופ"ש הראשון שלו כ120,000,000$.

PIXAR לא רק מצליחה לשחרר סרטים שמוכרים כרטיסים, אלא מצליחה היטב לתרגם את ההכנסות לרווחים: מחצית מהסרטים החזירו פי 5 מעלות ההפקה שלהם, והסרט שהניב הכי פחות החזר על השקעה היא פי 3 מעלות ההפקה שלו. מדהים לכשעצמו. Finding Nemo היה הסרט שהכי נמכר בDVD. אז נכון שהורים נחשבים ל'קונים אידיאלים' שמוכנים לשלם הרבה בעבור הזאטוטים בבית, אבל למכור 40,000,000 יחידות בכסף (בעידן השכפולים) זה הישג מדהים. מכירות הסרט בDVD ניפצו את השיא הקודם שעמד על 14,000,000 יחידות. נתון מדהים לא פחות הוא שמתוך כלל מכירות הDVD של הסרט, 8,000,000 נמכרו ביום הראשון!

PIXAR לא מרוויחה רק ממכירת כרטיסים וסרטי DVD אלא גם ממרצ'נדייז: קחו את המותג CARS לדוגמא (ספידי מקווין, מכירים?) – שווי כל זכויות המרצ'נדייז של CARS הוא 5 מיליארד דולר!
סרטי PIXAR זוכים לכבוד אומנותי גדול: הממוצע של פרסי אוסקר שהם מועמדים הוא 3.6 עם 0.9 זכיות. כלומר, כמעט כל סרט של PIXAR זוכה באיזשהו אוסקר! מה שמדהים לא פחות זה שהרעיון לBugs life, NEMO, MONSTERS, ו-WALL-E עלו כולם במסגרת ישיבת עבודה אחת, אי שם בשנת 1994. כלומר, החברה ידעה איך להתמקד אט-אט בלהיטים ועבדה לטווח הארוך, הרעיון של WALL-E לדוגמא שכב 'במחברת השרטוטים' יותר מ10 שנים!

ההצלחה של PIXAR, גדולה בעיניי עוד יותר בשל העובדה שהחברה נולדה מתוך כשלון: העסק המקורי של החברה היה מחשבי אנימציה שהחברה ניסתה למכור; רק לאחר הכשלון של המכירות אנשי החברה החלו להדגים מה ניתן לעשות עם 'מחשב העל לאנימציה' הזה והחלו ליצור סרטים קצרים ולאחר מכן פרסומות. השאר כבר היסטוריה.

אין ספק שסטיב ג'ובס עשה את השקעת חייו עם PIXAR – הוא השקיע בה 5,000,000$ ומכר אותה כמה שנים לאחר מכן ב7,000,000,000$!

Google נכנסת לעסקי הטלויזיה?

עד כמה השקה של פתרון מבית Google יכול להשפיע על צריכת הטלויזיה? לא בטוח שמספיק.
עד כמה Google הייתה מעוניינת לשים מודעות פרסומיות גם במסך הטלויזיה בסלון? כנראה שהרבה מאוד.

'הדיבור' כרגע אומר שGoogle משת"פת עם Sony, Logitec וIntel על סוג של Set Top Box שיתחבר לטלויזיה ויאפשר לשלב גלישה ברשת תוך כדי הצפייה.
כמה מאיתנו רוצים לעשות את זה? מעטים מאוד להערכתי.

אבל אם לGoogle תהיה קופסא בסלון שלנו (מה שממש לא פשוט לעשות אגב – יש גם ככה המון קופסאות בבית וצריך סיבה טובה ופתרון מאוד נוח כדי שזה יצליח) תהיה לה דריסת רגל ב2 מקומות חדשים / ישנים:
הראשון – זהו נדל"ן פרסומי חדש- תחום ישן אבל שוק חדש – פרסום בטלויזיה יכול להיות מנוע צמיחה של Google. אבל עוד נדל"ן פרסומי יכול להגדיל את ההכנסות אבל לא יפתור את הבעייה הגדולה שמשתקפת בדו"חות כל רבעון מחדש: לGoogle יש תלות מוחלטת בהכנסות מהפרסום (אפשר ללמוד מההשוואה שערכתי מול Microsoft), רובן ככולן של ההכנסות שלה מגיעות ממקור אחד בלבד. ולכן עוד נדל"ן פרסומי יגדיל את ההכנסות אבל לא יהווה כיוון אסטרטגי מספק.
אבל כנראה מה שיותר מעניין את Google הוא, איך לא, להיות חברת תקשורת.. (גם על זה כתבתי – בגלובס). Google כנראה חולמת להיות חברת טלויזיה, Operator שמעביר אלינו תוכן וגובה כסף. להחליף את חברות הכבלים והלווין.

החזון הזה, אינו פשוט כלל וכלל. רבות החברות שנכשלו בתחום הזה כולל Microsoft שנכשלה בשלב הבסיסי של פתרון ברמת החומרה לסלון (הMedia Center הידוע) ולא השכילה לייצר שוק חדש ושימושים חדשים. גם Apple חביבתינו לא רוותה נחת עם מיזם הApple TV, וגם אם מנהליה יאמרו שבח על הפרוייקט הרי שיחסית למיזמים ומוצרים שApple השיקה - המשקל הסגולי שלו הנמוך ביותר. אי ןלו שום השפעה על הדרך שבה לקוחות הקצה צורכים את התוכן שלהם. חברות נוספות ניסו ועדיין מנסות, ואפילו הכיוון אינו ברור: האם זה צ"ל חלק ממכשיר הטלויזיה עצמו? רק אפליקציה? לחבר סטרימר מהמחשב בחדר (ומה עושים עם הכבילה של החוטים?) או לחבר מדיה סנטר (HTPC) ישירות לטלויזיה (קצת מגושם, גדול ויקר שלא לדבר על סירבול התפעול – מי רוצה מחשב בסלון?). גם Boxee עליה כתבתי כאן הרבה השיקה פתרון מעניין שמשלב בין חומרה לתוכנה - אבל הוא עדיין בתחילת הדרך.

לGoogle אין נסיון רב בפרוייקטי חומרה (להוציא מכשירים סלולאריים והיא בתחילת הדרך גם שם) והיא איננה לקוחת תמיד בחשבון שיצרן ציוד טכנולוגי (Vendor) אינו יכול להשיק מוצר מתוחכם ללא פתרון של מענה ללקוחות. Google מנסה למכור מכשירי אנדרואיד ישירות לצרכן דרך אתר אינטרנט ולא בהכרח מצליחה. לGoogle אין סניפים כמו שיש לApple, ובטח שלא טכנאים עם טנדרים שיכולים להגיע עד בית הלקוח ולפתור את הבעייה שתתעורר כאשר הטלויזיה לא תעבוד לו.

האם Google מעוניינת להציע צינור חכם יותר שיאפשר חיבור של טלויזיה ע"ג האינטרנט, או שהיא חומדת בעצמה את עסקי הOperators (כבלים ולווין) ובעתיד תתחיל לעשות הסכמים עם חברות תוכן?
אני מהמר שהתרחיש השני הוא מה שמופיע בתכנית האסטרטגית, אבל מוכן להכפיל את הכסף על זה שהיא תיעצר רק בתרחיש הראשון. מלבד הצלחה חד פעמית של מנוע חיפוש, Google לא הצליחה ליצר מהפיכות עד כה והסיכוי שהיא תצליח היכן שכולם נכשלו – לא גדול בעיניי. הדבר המשמעותי ביותר שהיא יכולה לתרום לשינוי הוא שApple תרצה גם היא להכניס כמה ש"חים (או דולרים) מעסקי הטלויזיה. ואז, רבותיי, יש סיכוי שמשהו אכן ישתנה...

Steve is back

עם כל מתקפת הדיבור על החברות הסלולאריות שיביאו את הiPhone לישראל, אפשר לחשוב כאילו שלApple אכפת מאיתנו.

אז זהו, כנראה שלא.

מה שכן - סטיב ג'ובס חוזר, כך לפחות נראה, מחופשה כפוייה של כחצי שנה. כבר כתבתי כאן על איך סטיב ג'ובס 'חיבר את הנקודות'.

אהבתי את הסקירה של Business-Insider לחזרתו של סטיב (כולל איזכורים לתסרוקות שלו והשפם שלו).

אבל אין ספק שחזרתו של אשף השיווק אל הסיליקון ואלי - מבטיחה ימים מעניינים בקרבות השיווק בין Apple לMicrosoft.

סטיב ג'ובס לא חזר בשביל להעביר כרטיס בApple, אלא להמשיך ולעשות שינויים קיצוניים בהרגלי הצריכה שלנו.

זה מזכיר לי קצת את הסרט המתאבק עם מיקי רורק, על מתאבק בגימלאות שחוזר לסיבוב האחרון של חייו.

(אגב, אני מאחל לסטיב ג'ובס שהסיבוב הזה יהיה ארוך מזה של רורק בסרט, ועם פחות פציעות)

לדעת לחבר את הנקודות..מה סטיב ג'ובס אמר (בעבר) על המוות?

APPLE הודיעה היום על פרישה (זמנית?) של סטיב ג'ובס.

ג'ובס בשנת 1972 סיים את לימודיו בקליפורניה. בשנת 1976 הקים עם ידידו סטיב ווזניאק את אפל, שהפכה לגורם מרכזי בתעשיית המחשבים האישיים בזכות המחשב המצליח Apple II ומאוחר יותר המקינטוש. בשנת 1985 הוא עזב את אפל אחרי עימות מול מנכ"ל החברה, ג'ון סקאלי והקים את חברת נקסט (NeXT) שייצרה מחשבים אישיים עם מערכת הפעלה מבוססת יוניקס. בשנת 1986 רכש מג'ורג' לוקאס את חטיבת גרפיקת המחשב של חברת הסרטים שלו. ג'ובס הקים את פיקסר בהתבסס על הטכנולוגיות של החטיבה. בהמשך הפכה פיקסר להצלחה גדולה.
בשנת 1996 נרכשה חברת נקסט על ידי אפל תמורת 402 מיליון דולר וג'ובס שב לחברה אותה ייסד. באמצע שנת 1997 הפך למנכ"ל זמני של החברה, אחרי עזיבתו של גיל אמיליו. הטכנולוגיה של נקסט, ובמיוחד מערכת ההפעלה שלה "נקסטסטפ"
(NeXTSTEP) הפכו לבסיס למערכת ההפעלה OS X של המקינטוש.
בכהונתו כמנכ"ל זמני ומשנת 2000 כמנכ"ל קבוע של אפל שינה ג'ובס את החברה. הוא הציג דגמים חדשניים כמו אי-מק (iMac) ומאוחר יותר את נגן המוזיקה אי-פוד (iPod). ג'ובס משתכר דולר אחד לשנה במשרתו כמנכ"ל אפל, עובדה שהכניסה אותו לספר השיאים של גינס כמנכ"ל המשתכר את השכר הזעום ביותר. ב-2006 מכר את חברת פיקסאר לדיסני בעסקת חילופי מניות בשווי של 7.4 מיליארד דולר.
בדצמבר 2008 גילה כי הוא סובל מחוסר איזון הורמונלי בגוף. שבועיים לאחר מכן הודיע על היעדרות של חצי שנה עקב מצבו הבריאותי.
בסוף שנת 2008 בחר אתר האינטרנט ReadWriteWeb בחברת APLLE כBest Big Company of 2008. הסיבות לבחירה היו (לאחר שב2007 נבחרה FACEBOOK וב2006 GOOGLE) החדשנות (כמובן) אך גם הDelivery של הIphone שבזמן ההשקה היו לו 552 אפליקציות וכיום, לאחר חצי שנה יש יותר מ10,000 אפליקציות זמינות למשתמשי Iphone.
סטיב ג'ובס ידוע כחדשן, כאיש שיווק מוביל, כפרזנטור שתמיד מציג את המוצרים החדשים של Apple. האם ניאלץ להיפרד מהחדשנות של ג'ובס? אולי.
קשה שלא להיזכר בנאום שג'ובס נאם בכנס סיום של אוניברסיטת סטנפורד בשנת 2005. את הנאום הוא פתח בכך שמעולם לא סיים קולג', ולמען האמת זה הכי קרוב שהגיע לסיום לימודים...את הנאום הוא מסיים במשפט (שאח"כ צוטט עשרות פעמים) – Stay hungry. Stay foolish.
הנאום הפך לאחד הנאומים המודרנים המצוטטים ביותר. גם אתם רוצים לדעת מה ג'ובס אמר? (הוא דיבר על למצוא מה שאתה באמת אוהב ואיך שבסוף כל הנקודות מתחברות. ובנוסף הוא דיבר על הסרטן שהתגלה אצלו וההתמודדות עם המוות)

http://www.youtube.com/watch?v=UF8uR6Z6KLc

אש, יה גולש!

סטיב ג'ובס מגיב לגולש

שימו לב למעורבות של מנכ"ל חברה ששווה 22 מיליארד דולר:
גולש שהתלונן באתר של Apple שלמכשיר הMacBook אין חיבור Firewire קיבל תשובה מסטיב ג'ובס בעצמו שטען כי בשנים האחרונות ירדה הפופולאריות של תקן זה והחליף אותו USB2.

לסיפור המלא: http://www.appleinsider.com/articles/08/10/16/jobs_responds_to_outrage_over_macbooks_missing_firewire.html