נגמרה ההמולה, יש כאן זמן לחשוב.
חדשנות - הiPad אינו טומן בחובו חידוש טכנולוגי כמו הiPhone, הMAC ואולי אפילו הiPod.
מבחינת עיצוב - כנראה שהמכשיר סקסי (כמיטב המסורת של Apple).
בחירת השם היא לא להיט בלשון המעטה - גם דומה מדי לiPod וגם מזכיר את המילה טמפון (PAD) לכל האמריקאיות.
המחיר - מאוד זול יחסית ל1000$ שApple הפיצה כשמועה, ולכן המחיר נתפס אטרקטיבי (החל מ499$).
המנייה אגב הגיבה באופן סביר לחלוטין (עליה של קצת יותר מאחוז)
יש כבר כתובות שמדברות על האכזבה או השיעמום. אבל יש כאן מכשיר שישנה את צריכת המדיה בבית, ובעיקר בתנועה. זה כלי אידיאלי לתחבורה ציבורית. עם הסכמי התוכן שApple חתמה, היא תצליח לייצר הכנסות יותר מוולט דיסני או מWARNER תוך כמה שנים בזכות השכרות הסרטים והפצות הספרים מהiPad.
דווקא חוסר החדשנות (iPhone גדול) יכול לעזור להפצה מסיבית. נכון, 499$ זה לא 250$ המחיר של הiPod שהגיע ל250 מיליון מכירות עד כה. אבל רגע, גם הMAC לא מוכר המון יחידות אבל מדורג מס'1 בקטיגורייה של מעל 1000$. תארו לכם שכל לקוח שירכוש ב500$ את המכשיר - יירשם וiTunes ויוריד תכנים בתשלום. ולהבדיל מהAppstore, בספרים וסרטים אני מאמין שApple תגבה מחיר סמלי של נניח סביב ה5$. ונניח שכל לקוח צורך 'רק' פריט דיגיטלי אחד בחודש (ספר או סרט). זה אומר שלאחר שנתיים הוא שרותים בעוד כ1000$ מApple. זה שווי הכנסות של 3 iPhone אבל בריווחיות גבוהה יותר (רק עלות ההפצה היא המשתנה אל מול עלות ייצור בכל מכשיר iPhone).
יש כאן מודל מנצח.
תבינו, לApple משתלם לחלק את המכשירים האלה חינם! כמה זה כבר עולה לה? 250$? $300? סביר להניח שתוך שנה לקוח ממוצע מחזיר את ההשקעה בזכות צריכת התכנים האלה...
אחלה מודל עסקי בעיניי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה