אחת מהאפליקציות מבוססות המיקום (אם לא – ה..)

Life360 היא חברה שמתשתמשת בתובנה מאוד פשוטה: אנשים מוכנים לשלם בעבור להקטין את הפחד. כמו ביטוח.
השאלה - האם בעלי משפחה יהיו מוכנים לשלם על מנת לדעת היכן בני המשפחה שלהם נמצאים?
התשובה: כן!
עם אפליקצייה ייעודית לiOs ולאנדרואיד (לטלפונים הזולים – לילדים..) הם פיתחו אפליקצייה שמאפשרת לבדוק בצורה יזומה היכן בני המשפחה נמצאים ומאפשרת לבצע צ'ק אין בצורה יזומה למקומות. הצ'ק אין מתבצע רק לבני המשפחה. הם כמובן שיפרו משמעותית את צריכת הסוללה (הכרחי כי האפלקיציות מבוססות המיקום יכולות לגמור את הסוללה).

האם הם הצליחו? לחלוטין – כן. כולנו מכירים את Foursquare, ולהם יש כ20,000,000 מנויים.
כמה מנויים יש לLife360? מסתבר שיש להם 13,700,000 מנויים! כלומר, 75% מFoursquare. וזה עוד לא הכל – כי המנויים של Foursquare לא משלמים כסף, ואילו המנויים של Life360 משלמים – 4.99$, כלומר לחברה יש הכנסות מובטחות של כ82,000,000$! וואו! מדהים, לא?
מה שמדהים לא פחות – שהמשתמשים מנצלים את יכולות האפליקצייה עם כ150 מיליון צ'ק אין ביום, כלומר מעל ל10 צ'ק אין למשתמש.

כל מי ששולח את הילדים לבד לבית ספר, או לחברים – יכול להבין עד כמה זה שימושי ועד כמה המחיר נמוך. לפעמים קורה שנותנים משהו חינם, אבל מישהו מזהה שוק ייעודי, נישתי ומצליח לגבות על זה המון כסף. זה המקרה של Foursquare וLife360.

פייפאל לא נשארת מאחור

על הגידול המרשים של Square (עליה כתבתי כבר) – קשה להתווכח; ההצלחה לא חמקה מעיניה של Paypal שהגיבה (מהר יחסית) עם שרות משלה: PayPal here. עם חומרה שמתחברת לסלולארי שלכם דרך שקע האוזניות, תוכלו לבצע סליקה מהירה של עסקאות בכרטיס אשראי.
הפתרון מזכיר במהותו את הפתרון של Square, רק שהוא מבוסס על הפלטפורמה של PayPal – יתרון אדיר לבתי עסק ולצרכנים.
כרגע PAYPAL מציעה מס' הבדלים לא משמעותיים מול Square כמו עמלה נמוכה יותר, סליקה של צ'קים ועדכון יתרה מיידי (להבדיל מSquare – שלוקח שם יום). אלו הבדלים לא משמעותיים, אבל ההבדל המשמעותי כמובן הוא המותג והפלטפורמה: עם מוצר שכמעט כל בתי העסק שמעו עליו וודאי שרוב הצכרנים, פלטפורמה מבוססת ופריסה עולמית – אין שום סיבה שPAYPAL לא תעדוף את SQUARE תוך כמה חודשים במחזורי הסליקה שלה.

בעיניי אין כאן ספק - ההשקה של PAYPAL HERE הורגת את SQUARE.

האקזיט המהיר בהסטוריה - זינגה בעקבות ההצלחה של Draw Something

ZYNGA הגישה הצעת רכש לחברת OMGPOP, שפיתחה את DRAW SOMETHING, האפליקצייה שצברה 20 מיליון הורדות תוך פחות מ5 שבועות. כתבתי על זה כאן לפני כשבוע.
אז כמה לדעתכם ההצעה, לחברה שפיתחה אפליקצייה שקיימת פחות מחודשיים?
מדברים על זה (בTechcrunch

) שהסכום של ההצעה הוא סביב ה, תחזיקו חזק, אבל ממש חזק – 200 מיליון דולר! וואו!

עד כמה זו בועה? החברה כבר גייסה 17 מיליון דולר בהערכת שווי מתאימה (נניח סביב ה80-100 מיליון דולר); במחיר של 0.99 סנט ועם 20,000,000 הורדות ואחרי הגיוס – כנראה יש להם בקופה לפחות 30,000,000$. אבל מה שמעניין לא פחות הוא קצב הגידול: אם במשך 5 שבועות היו 20 מיליון הורדות, כמה הורדות יהיו ב10 שבועות? וב20 שבועות? בוא נניח שקצב הגידול יישמר בצורה זהה – אזי צפויות לחברה עוד כ50-80 מיליון דולר לפחות בחודשיים הקרובים. פתאום נשמע הערכת שווי של 200 מיליון דולר לא גבוהה, נכון?

כך או כך, זו אחת מהצעות הרכש המהירות בהסטוריה.

משחקי הרעב: ככה משווקים היום שובר קופות לצעירים

לפי כל הנתונים, הסרט של Lionsgate – The hunger games, עומד לשבור כמה שיאים בקופות בתי הקולנוע. יכול להיות שאפילו יישברו שיאי סופ"ש הקנת הבכורה של דמדומים (70 מיליון דולר) והארי פוטר (90 מיליון); שיא כל הזמנים של חודש מרץ (2010 – אליס בארץ הפלאות) עלול להישבר גם הוא (116 מיליון דולר).
איך עושים זאת? במילה אחת – שיווק. תקציב השיווק היה יותר מ50% מתקציב ההפקה!
• עם תקציב שיווק של 45,000,000$, עמוד הFacebook של הסרט הוא אחד העמודים הכי אינטראקטיביים עם כ3 מיליון אוהדים
• פעילות מיקרו בלוגינג בנושא אופנה הקשורה לסרט -(באתר ייעודי) עזרה אף היא.
• תקציב ההפקה של הסרט הוא 80,000,000$ - 'צנוע' מאוד. אבל התקציב הממוקד הביא ל18 מיליון צפיות מקדימות בערוץ הYoutube של הסרט
• מכירות של מעל ל20,000,000 ספריםפ מודפסים יצרו קהל נאמן.
• אותו קהל צפה 8,000,000 פעמים בטריילר של הסרט בiTunes ב24 שעות הראשונות שהוא שוחרר.
• 800,000 אנשים הכינו סרטון אינטראקטיבי מבוסס על הדמות הראשית
• 80,000 פוסטרים הודפסו ו3000 שלטי חוצות נתלו בארה"ב.
• 100 חתיכות פאזל אינטראקטיביות נשתלו באתרים והגולשים אספו אותם על מנת להרכיב תמונה מלאה.
אבל בסופו של דבר, כנראה שזה גם יהיה סרט טוב – והקהל מרגיש את זה. יש סרטים שהושקע תקציב כפול או משולש אבל נחלו כישלון בקופה.

בלי פעילות ענפה בדיגיטל אין סיכוי לבנות מותג לצעירים כיום; תקציב זעום של 45,000,000$ יחזיר את עצמו בגדול – כאשר תוך שבוע אחד בלבד הסרט יכול להיות ריווחי!

האם הטלויזיה של אפל כבר כאן בלי ששמנו לב?

אוקיי, נכון שApple עדיין לא השיקה את מכשיר הטלויזיה הגדול שלה, זה שיש לו מסך מעל ל30 אינץ' וטיונר לקליטת סיגנלים של טלויזיה; אבל יש מכשיר טלויזיה קטן יותר, קוראים לו iPad.
הiPad קולט שידורים ע"י Streaming; זוהי שיטת השידור החדשה. Apple בנתה חוות שרתים ענקית במיליארד דולר כנראה לתמוך ביכולות הStream האלה. חוות השרתים הזו אמורה לאפשר לApple לשדר בצורה עכשווית יותר מסיגנל של טלויזיה – דרך האינטרנט.
עם רזלוציה של 1080p , הiPad משדר כמו טלויזית HD. עם כזו רזולוציה, Apple TV כבר כאן, רק עם מסך קטן יותר. יכול מאוד להיות שהiPad ישתלב בחזון של הBig Apple TV, ע"י שימוש בAirplay או כל צורת שיתוף אחרת. זו תהיה פעם ראשונה (לדעתי) שהופכים כמה מסכים בבית למערכת סגורה, ולא כאלה שעובדים בנפרד אחד מהשני. הקופסא השחורה הגדולה תהיה למבוגרים, או לצופי הספורט ומסכים הiPad האישיים – לצעירים. הApple TV Box ישמש כHUB מרכזי שיקלוט את התוכן ויפיץ אותו למסכים. זה כבר קורה במטוסים, אין סיבה שלא יקרה גם בסלון שלנו.

'מדורת השבט' של הבית הופכת להיות קטנה יותר ומדוייקת. על מותה של הקופסא השחורה תימסר הודעה בהמשך.

האפליקציה שהגיעה תוך 5 שבועות ליותר הורדות מאשר פורסקוור!

Draw something זה שילוב של משחק ניחושים המבוסס על זה שאתה מקבל ביטוי בן 3 מלים ומצייר את אחד מהמלים, כאשר אתה מתחרה מול מישהו אחר מולך.
נשמע פשוט? תוך 5 שבועות האפליקצייה הגיע לסה"כ מעל ל20,000,000 הורדות! עם קצב הורדות יומ של מעל למיליון, ובמחיר של 99 סנט – זה כמיליון דולר הכנסות ליום!
וואו! בכל שנייה יש 500 ציורים שמצויירים דרך האפליקצייה.

מה הסוד של האפליקצייה? משחק רשת, סלולארי, דורש מעורבות (לצייר), יוצר תחרות בין 2 מתמודדים, וויראלי – כי את הציורים אפשר להעלות בפייסבוק ובטוויטר.

זו תופעה מטורפת שאין שנייה לה, לא Angry Birds ולא שום דבר אחר החל בקצב כזה.

הנטפליקס של הגילוח

נכון, הרעיון הבא הוא לא ממש סופר-טכנולוגי כמו שאר הדברים עליהם אני כותב, אבל הוא מאוד מצא חן בעיניי ואפשר להמר שהוא עומד להצליח, ובגדול.
המודל של Netflix הוא פשוט: המנוי משלם סכום חודשי (נניח 9$) ומקבל מגוון סרטים / סדרות בעבור סכום זה. החברה גובה מהלקוח מראש את הסכום, לוקחת התחייבויות תמורת סכום גבוה (כמות המנויים X המחיר החודשי) ורוכשת תכנים מראש מהאולפנים בהוליווד.

Dollar Shave Clud, "מועדון הגילוח בדולר", מציע מודל דומה: תמורת מחיר חודשי של 1$, אתה מקבל 5 חבילות סכיני גילוח. יש גם חבילות של 6$ ו9$, אבל היופי כאן בפשטות.
האתר הושק בימים אלה, שווה לראות – זו תהיה הצלחה! (50,000 מצטרפים ביום הראשון!)

אז מה הקשר לNetflix? בדיוק אותו מודל. האתר מסוגל לרכוש במחירים מאוד זולים סכינים לא ממותגות, רק בכמויות גדולות, השיווק נעשה ישירות לצרכן. רק בזכות העובדה שהוא קונה מראש על בסיס ההתחייבויות של הלקוחות שלו, התא מסוגל לספק סכיני גילוח במחיר זול כל כך.

שימו לב גם לוידאו, עושה את העבודה, לא?

הגידול המדהים של Square

כתבתי כאן בעבר

על Square, חברה שנותנת אפשרות סליקה (קבלת תשלום ע"י בית עסק) – ע"י שימוש בiPhone. זו החברה הראשונה שהעמידה אלטרנטיבה ראוייה לתשלום בקופה עם כרטיס אשראי, תחום שכמעט אין בו חדשנות. עם ג'ק דורסי כיזם (היזם של Twitter) - לא פלא שויזה העולמית השקיעה בהם כסף.
החברה נמצאת בגידול מטורף – היא מעבדת (סולקת) עסקאות במחזור שצומח בצורה משמעותית.
אם לפני שנה Square הייתה סולקת מחזור של 1 מיליון דולר ביום – כיום המחזור הוא 11 מיליון דולר ביום; גידול של פי 11 תוך שנה! לפי החישובים שלי, תוך שנה מהיום Square סולקת יותר מכל מה שחברות כרטיסי האשראי בישראל (לאומי-קארד, כ.א.ל וישראכרט) סולקות בשנה (לפי קצב הגידול הנוכחי שלה). זה אומר שויזה הצליחה 'להצמיח' לעצמה מדינה נוספת שמשתמשת בכרטיסי אשראי.

אבל זה לא הסיפור האמיתי. אותי מעניין כיצד קורא שיזם מבחוץ קורא תיגר על תחום שנשלט לגמרי שנים ע"י חברות ענק. התשובה הברורה היא שאין לחברות אינטרס להתחרות בעצמן, ורק כאשר קמה תחרות משמעותית – הן מנסות לחבור לה. עובדה, ויזה רכשה חלק מSquare. וזה לא שונה בתחומים אחרים כמו טלויזיה, בנקאות, תקשורת ועוד. אבל זה קצת מעבר לזה, כי עובדה שג'ק דורסי הוא לא מישהו שפרש מחברת כרטיסי אשראי – לאחר שחשב על הרעיון הזה.

אנחנו נמצאים בתקופה שהסלולאר והאינטרנט מאפשרים לאנשים עם חזון ומוטיבציה לקרוא תיגר על מודלים עסקיים שעבדו במשך שנים. אנחנו משנים את הדרך שבה אנחנו צופים בטלויזיה, בוחרים מה להזמין במסעדה, משלמים חשבונות ומתעדכנים מה קורה אצל חברינו. ובכל זאת, פורצי הדרך הגדולים הם חברות שהוקמו ע"י אנשים מחוץ לתעשייה בדרך כלל. אנשים שניסו לפתור בעייה קטנה, ובדרך שינו את כל העולם.

האם זה חדשנות – או בכלל מרד?
האם חברות גדולות יכולות לנהל תהליך חדשנות שבא מבפנים, יש לזה סיכוי בכלל?

החברה הזו עומדת להשפיע על כל חברות התוכנה בעולם

Numecent

, תזכרו את השם הזה.
זו חברה שהצליחה לגייס 17,000,00$ ממשקיעים פרטיים ולא מקרנות. זו חברה שמצליחה, לפחות כך נדמה, לערער את כל המודלים של חברות התוכנה הקיימות.
השינוי הגדול שהיה עד כה בחברות התוכנה החל לפני כמה שנים; אני נחשפתי אליו כשMicrosoft הציגה בפניי (בתפקידי הקודם) את מודל הSaas. בקצרה, מודל הSaas מעביר חלק מהעבודה המיחשובית מהמחשב – לאינטרנט ובכך מאפשר לבצע פעולות 'כבדות' יותר במהירות, לפנות זיכרון במחשב, לחסוך את הצורך בDownload והתקנה של תוכנה על מנת לעבוד עימה (הסרת חסם רציני שכזה מאפשר להתנסות במהירות בהמון יישומים מיחשוביים); אבל Saas הוא גם מודל עסקי בתמציתו מאפשר לחברות תוכנה לגבות רק עבור השימוש. בדיוק כמו צריכת החשמל שלנו: אנחנו משלמים על החשמל שאנחנו צורכים, ולא על הגנרטורים ותחנות הכוח שמותקנות אצל חברת חשמל. המעבר לעבודה שכזו נקרא – מעבר לCloud כי העבודה מתרחשת ב'ענן' האינטרנט.
מהפיכה נוספת שעבר עולם התוכנה בשנים האחרונות הוא המעבר לVirtualization, שמאפשר עבודה 'מרחוק' על שרתים ובכך לחלק את עומסי העבודה. על מנת להתנסות בעומסים של 10,000 משתמשים, חברת סטאטאפ יכולה לרכוש זמן נתון (כמה שעות) בשרתים מרוחקים ו'לטסטס' איך זה המוצר שלהם ישרוד עומסים כבדים. כל זאת בלי הצורך לרכוש שרתים אלו.

Numecent מציעה מוצר שהוא מהפכני: Cloud Paging. המוצר מאפשר לכל תוכנה לעבוד מענן האינטרנט ללא צורך בהתאמה, חוויית המשתמש היא כאילו שהתכונה רצה אצלך במחשב או במכשיר הסלולארי. זה עובד גם אם האינטרנט מתנתק לכמה דקות. קראתי הסברים על איך שזה עובד וממה שאני מצליח להבין מתבצע סוג של 'הורדה' של חלק מהתוכנה, אבל הורדה מהירה ורק של החלק שצריך. זה כמו Progressive download של פעם, רק של תוכנה: הסרט מתחיל לרדת לפני שאתה צופה בו וכך נחסכת ההמתנה. להבדיל מוירטיאוליזציה שבה מתבצע Pixel streaming, כאן יש ממש תהליך של הורדת התוכנה.
ממה שקראתי, פתרון של Cloud מצויין לתוכן ליניארי (סרט או מיסוקיה) שבה יש התחלה, אמצע וסוף וניתן לדעת בצורה מדוייקת את כל השלבים של ההורדה מראש. אבל מה קורא בהורדה לא-ליניארית, כמו אפליקציה או משחק שבה כל שלב יכול להוביל לשלבים אחרים קדימה?
מסתבר שהחברה מספקת פיילוט ל11 אוניברסיטאות באנגליה – הסטודנטים משתמשים בכל מיני תוכנות בקלות, ודרך טאבלטים וסלולאריים – מתחברים בקלות. זה אפשרי כי אוניברסיטאות בד"כ משלמות סכומים מאוד נמוכים כיום על תוכנות ("מגזר החינוך"), אם בכלל.

אבל זה עוד כלום, כי מה שמדהים ב Numecent זה שהחברה עובדת במודל עסקי מאוד מעניין בעיניי: היא מוכרת את המוצר שלה לספקים, לHosters, כלומר מארחים – שישתמשו במוצר שלה על מנת להציע תוכנות מסויימות.

מדהים.

אם מה שהחברה הזו מנסה לעשות יצליח – זו אחת המהפיכות הכי גדולות בעולם התוכנה, אולי אפילו יותר מהSaas. גם היא היא לא תצליח בעצמה (ומרוב התלהבות של גיוס הון יש כרגע 107 בעלי מניות... זו בעייה של השקעות אנג'ל שלא מגיעות לקרן הון סיכון) – היא תשנה את התעשייה. ברגע שיהיה Proof of concept: זהו זה, עולם התוכנה לא יישאר כמו שהוא.

ביום של הפצצה

"בקרוב – הטלויזיה הנמכרת בעולם" – כך כתבתי לפני כמעט שנה (11 חודש), ואכן נראה שApple מתקדמת לשם בצעדי ענק.
כשApple תשיק את הטלויזיה שלה, העולם ייעצר. ועד שזה יקרה – יהיו ספקולציות יומיומיות על איך זה יקרה.
זה מזכיר מאוד את ההפצצה של אירן – כולם יודעים שזה יקרה, אבל אחד לא יודע בדיוק מתי. ועד אז יהיו ספקולציות יומיומיות..

רק שבעוד שנדמה שבApple יודעים לשמור על סודיות, בכירי הממשל שלנו קצת לוקים בחוסר דיסקרטיות.

מה יגיע קודם?
האם נזכה לראות את הדיווחים בCNN על גבי המסכים של Apple?