יום רביעי, 28 בדצמבר 2011

מחשבות על הקשר בין גוגל וסמסונג

ההודעה של Samsung שמכשירים מדגם S (אחד הפופולאריים ביותר) לא יתמכו בגירסא האחרונה של אנדרואיד, הIce Cream Sandwich – מראה את הבעייתיות שביחסים המורכבים בין יצרן חומרה (מכשירים) ויצרן תוכנה (מערכת הפעלה).

כל מי שקרא את הביוגרפיה של סטיב ג'ובס זוכר את איך הוא היה קנאי בתפיסת הגן הסגור שלו, וטען שאם לא הכל מיוצר אצל אותו יצרן – יהיו תמיד בעיות. הוא פיתח תוכנות שלדעתי היו חסרות בMac, ולאחר מכן דאג שלiPhone תהיה מערכת סגורה של חומרה, תוכנה, הפצת תכנים ואפלקיציות, מוסיקה ועוד. זו מערכת יחסים מורכבת שבה Google מייצרת מערכת הפעלה ולא גובה עבורה כסף (אנדרואיד) והיצרן חומרה (מכשירים) הגדול שממנף את התוכנה הזו ומוכר המון מכשירי סלולאר (סמסונג) תלוי במערכת הפעלה. העניין מסתבך כאשר Google רוכשת חטיבה של מוטורולה ואולי תנסה לשנות אסטרטגיה מהפצה במחיר אפס (האנדרואיד ניתן חינם) ל''גן סגור של של Apple, המפסידה יכולה להיות Samsung.
ההודעה האחרונה יכולה לסמן את תחילת הבעייה בעיניי.

כמובן שיש כאלה שיאמרו שזו בכלל 'מתנה' של Samsung, שמשאירה חיי מדף לא ארוכים למכשירי הS. להבדיל מהiOs של Apple, בעלי מכשירי הS לא יוכלו פשוט לשדרג את מערכת ההפעלה שלהם לIce Cream Sandwich.
Samsung גם אמרה שהחומרה שלה לא חזקה מספיק לתמוך בTouchWiz (שכבת עיצוב עליונה של Samsung).

אז בעצם לקוחות שרוצים לרכוש Samsung כרגע – צריכים לרכוש רק את הNexus, אחרת הם לא מבטיחים לעצמם שימשיכו לקבל עדכונים עתידיים של אנדרואיד.
שוב, מלבד העדכונים – יש כאן הבדלי תפיסות בין Google, ובין Apple וMicrosoft. 2 האחרונות מייצרות מכשירים שתמיד יוכלו לתמוך בגירסה הבאה.
מי שמפסיד מהמצב האחרון הן Google אבל בעיקר Samsung. וכמובן הלקוחות שיצטרכו לחשוב פעמיים ולשאול שאלות..

יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

בקטנה - אפל עושה משהו מדהים

יש שירות שנקרא Complete my album לiTUNES (למוסיקה)
Apple משיקה שירות דומה גם לתכנים - כלומר ברגע שאתה רואה כמה פרקים ורוצה להשלים את כל העונה - בלחיצ כפתור תוכל לרכוש את כל העונה.
זו חווייה מדהימה בעיניי, ואחלה שירות שמגדיל הכנסות מתוכן ע"י קנייה אימפולסיבית.
בדיוק מסוג הדברים שמאפיינים את Apple - חשיבה חדשנית בתחומים קיימים.

יום רביעי, 21 בדצמבר 2011

למכירה מובילות שוק (2)

ב'למכירה מובילות שוק' ממאי 2011 כתבתי - "אני לא מאמין שRIM, יצרנית הבלאקברי תשרוד ככה עוד הרבה זמן. נפילת המנייה הופכת אותה ליעד מעולה לרכישה (שווי של 24 מיליארד דולר, זניח לעומת השחקניות האחרות). המותג שלה במצב מצויין. יש לה 14% נתח שוק במכלל הסמארטפונים שיש בעולם. המכשירים שלה עדכניים ומצליחים. היא פשוט לא יכולה, ולעולם לא תוכל להתמודד לבד מול APPLE או האנדרואיד של GOOGLE.
היא יעד מעולה לרכישה."

מסתבר שAmazon שקלה לרכוש את Rim בקיץ אבל החליטה לוותר. אתר BusinessInsider חושב שטוב עשתה Amazon שוויתרה, אני חושב אחרת, אבל קטונתי.

יום רביעי, 14 בדצמבר 2011

תחזית ל2012: שימו לב ל PATH

זה מה שהחברה מתארת את עצמה (מתוך האתר):
The smart journal that helps you share life with the ones you love.

נדמה לכם ששמעתם את זה כבר? אז תקשיבו טוב לזה: אחת האפליקציות הכי פופולאריות בAppstore (מרגע השקתה), איפשהו בין Foursquare לFacebook ולInstagram; כנראה נוחה יורת לקבוצות קטנות של חברים מאשר Facebook; והחברה דחתה הצעת רכש מGoogle.
אם אתם עדיין לא שמעתם על Instagram, אחת התופעות המדהימות – אפליקצייה לשיתוף תמונות בסלולאר, פחות מ10 ומעל ל13 מיליון משתמשים! (בטח עד שתקראו את הכתבה יהיו כבר 15 מיליון..) – אז קודם כל לכו לעשות שיעורי בית.
חזרתם? יש משהו דומה בInstagram וב- PATH. שתיהן אומרות זה – Less is More. Instagram מתמחה בשיתוף תמונות, כלומר מיקוד בתכונה אחת שיש בFacebook – אבל הפכה את השיתוף לפשוט ונוח לתפעול.
לעומת זאת, PATH זוהי רשת חברתית אנטי-Facebook (שכמובן אחד ממייסדיה הוא יוצא Facebook): במקום להרחיב את מעגל חבריך, אתה מוגבל רק ל150 חברים בלבד. הצמצום הזה מאפשר לך לשתף דברים רבים יותר, בנוחיות, תוך ממשק יפהפייה שמציג גם את ציר הזמן. בתחילה ההגבלה הייתה ל50 חברים בלבד, אבל עם הזמן זה גדל ל150, גם עכב דרישת המשתמשים שגדלו – כיום יש מעל ל1,000,000 משתמשים.

המיקוד, אסטרטגיית Less is More תהיה מצויינת לצמיחה מהירה אבל פחות תתאים כאשר יהיו שירותים דומים או החברה תפסיק לצמוח. אז יהיה צורך להגדיל שוב את כמות המשתמשים ו/או להרחיב את האלמנטים שמציע השירות.
אין פלא שהחברה סירבה להצעת רכש מGoogle (כך לפחות נטען) – 100 מיליון דולר זה סכום נמוך מאוד יחסית לפוטנציאל שPATH מציגה.
תראו בעצמכם:

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

2012: חברה שאני חושב שיכולה להיות מאוד מעניינת – MightyBell


אז מה זה MightyBell?

זה מה שהחברה מתארת את עצמה (מתוך האתר): “A social platform for real-world experiences organized step-by-step, day-by-day, action-by-action for friends, fans and followers… The premise of Mightybell is simple: success comes from thinking big, but acting incrementally. Using Mightybell, creators have a simple way to define and share with others an organized series of step-by-step, day-by-day actions grouped together around a specific goal or topic. Mightybell capitalizes on the fact that the best people to lay out clear and achievable actions are those that know something about a topic, have an idea for organizing people towards action, or have already achieved a goal that they can now help others achieve.”

נרדמתם? תתעוררו. הרעיון הוא שכל אחד יכול לכתוב מדריך קצר בן כמה שלבים – לכל דבר. לדוג' – אתם רוצים ללמוד איך לדוג כרישים? יש מצב שמישהו כתב על זה מדריך של שלב-אחרי-שלב. אתם רוצים לבצע Base Jump איפשהו בפיורדים? עליכם לדעת איזה ציוד לקחת, איך לחשב את הרוח ועל איזו פוליסת ביטוח לחתום.. יש סיכוי שמישהו כתב גם על זה מדריך של שלב-אחרי-שלב.
הוול סטריט ג'ורנל סיקר את החברה, וForbes כבר כתב על החברה ש"היא יכולה להיות הFacebook הבא". בוא לא נגזים, אבל אתר Social שכזה עם אפליקצייה – יכול להיות פלטפורמה מדהימה אישית להמון משתמשים שמעוניינים להתנסות בדברים חדשים ומסעירים. אומרים שדור הY הוא כזה, ושהחבר'ה שם חיים בלי גבולות. אז האפליקציהה הזו מתאימה להם – בול.
עם יזמית כמו ג'ינה ביאנצ'יני שייסדה גם את Ning – פלטפורמה ליצירת רשת חברתית אישית. נשמע כמו עוד הבטחה – אבל מעל ל90,000 אתרים משתמשים בכלים שNing מספקת להם. ג'ינה זיהתה את התיירות החווייתית כתחום שצומח, כי כולנו כבר לא מסתפקים במדריך שיחור אלא רוצים לדעת מה החברים שלנו ממליצים, מה כדאי לראות השבוע (בשונה משבוע שעבר) ואיך חווים את העיר אליה אנחנו טסים – בצורה שונה. אפשר למצוא בMightybell המלצה על בילוי של 4 לילות בני-יורק, שלב-אחרי-שלב, איפה לאכול, לשתות ומה לראות.

יש משהו בזה שהאתר יכול להיות הFacebook הבא, כי עם Facebook כיום – כולם נראים ונשמעים אותו דבר; דור הY רוצה להיראות אחרת, ולעדכן על זה בסטטוס. בMightybell יש 'קיצור דרך' למידע על הרפתקאות כה נישתיות שקשה להתעלם מהרצון ליצור חוייה פרטית ייחודית שכזו. אבל כאן גם הסתירה: ככל שיהיו לו יותר משתמשים, כך החוויות הנישתיות המומלצות צעד-אחרי-צעד יהפכו לנחלת הכלל. ואז, ערכן של כל החוויות האלה כנראה יירד.. זה יהפוך לפלייליסט של גלגל"צ - רק של החווייות.
אבל אני בטוח שהיזמים חותמים על תסריט כזה..

יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

(עאלק) בולדווין

אין מצב שהסיפור הזה נכון:
"השחקן אלק בולדווין, כוכב הסדרה המצליחה '30 רוק' הורד מטיסת אמריקן איירליינס מלוס אנג'לס לניו יורק לאחר שסירב להתנתק מהאינטרנט כדי להפסיק לשחק במשחק הווידיאו החברתי המקוון "Words With Friends" לפני ההמראה. השחקן בן ה-53 הודיע על התקרית בחשבון הטוויטר שלו."

אחלה יח"צ - כמה ימים לפני ההנפקה של Zynga, וכל העלות היא שכר טירחה למר בולדווין ומחיר כרטיס טיסה (שלא נוצל לבסוף). והמסר: המשחקים של Zynga כל כך ממכרים, עד שלא תרצה להפסיק לשחק בהם גם כשהדיילת תורה לך לכבות את המכשירים החשמליים'.

עדיין לא בטוחים שזה תרגיל ביחסי ציבור?
זינגה עצמה הגיבה לציוץ של בולדווין בציוץ משל עצמה, בו נכתב "תנו לאלק לשחק".
"אלק פשוט אוהב את המשחק הזה והוא היה מוכן לרדת מהמטוס כדי להמשיך ולשחק בו", אמר מת'יו הילציק, הדובר של בולדווין.

ועל זה נאמר: עאלק בולדווין.

יום ראשון, 4 בדצמבר 2011

אטארי בדרך לקאמבק

סרטים שהדור שלי גדל עליהם, בד"כ לא מצליחים לעשות קאמבק מרשים.
Fame, Fooloose, וכו' שידרו ערכים שהתאימו לשנות ה80', אבל בשנות ה2000 ומשהו לא תמיד הערכים האלה מדברים לצעירים.
Atari, חברת המשחקים שהייתה הראשונה שמכרה לנו מחשב בקופסא (חוץ מקומודור) וכמובן משחקי מחשב עם דיסקט או טייפ (ומשחקים על קלטות..) מנסה להמציא את עצמה מחדש כחברת משחקים סלולאריים.
ובעיניי, יש סיכוי לא רע שיילך לה.

בדרך לעשות את זה על החברה להתחרות בAE (עם FIFA, BATTLEFILED וכמובן Need for speed), או בחברות כמו Znyga שגם רוצה להיות שחקנית משמעותית בסלולאר (ולא רק במשחקים חברתיים).
אבל יש משהו במותג Atari שעדיין רלוונטי; יכול להיות שאני פשוט 'מהדור הישן' אבל השם הזה עדיין אומר משהו לעשרות מיליוני משתמשים בעולם.
כל מה שהחברה צריכה לעשות הוא להפוך את המשחקים המוכרים שלה - לסלולאריים. משחק הPong הידוע (הקו הרצוף שפוגע בכדור) יכול להצליח מאוד לiPhone וiPad, בטח בקרה ילדים קטנים או מבוגרים שיש להם סמארטפון אבל לא מתחברים למשחקים מתוחכמים. Pong זה הAngry birds של ה80'.
מי שקרא את הביוגרפיה של ג'ובס יודע שהוא עבד שם תקופה קצרה, בתקופה שלחברה היה מותג מרשים והילה של הצלחה.
כמה משחקי רטרו, חיבור של ג'ויסטיק אטארי המוכר מפעם - לiPhone - והחברה חזרה לעניינים.
החברה שמכניסה 10 מיליון דולר בחצי שנה פשוט לא רלוונטית בעולם החדש, אבל אולי תצליח לשנות את זה..