האנדרואיד ממשיך להתחזק

ללא קשר לפספוס התחזיות הרבעוניות של Apple שלדעתי נבעה מפערי תזמון וניהול מחזור מערכות ההפעלה (iOS5) והמכשירים (iPhone4S) – אין ספק שאנדרואיד ממשיך לגדול בנתח שוק בצורה משמעותית. כנראה שההחלטה של Apple לדחות את השקת המכשיר החדש מיוני – לספטמבר פגעה בנתוני הרבעון ה3 אך כמובן תעזור משמעותית לנתוני הרבעון ה4 והאחרון של 2011. הדחייה בהשקה וגם השקת הדגם המשודרג (4S) ולא iPhone5 מצמצם את הפער בין האנדרואיד לiOS.
זה לא מה שיגרום לחובבי Apple (ואני ביניהם) לעבור לאנדרואיד, אבל המערכת החינמית הזו ממשיכה להתפשט בעולם – הפער במכירת מכשירים מבוססי אנדרואיד לiPhone גדל משמעותית בחודשים האחרונים.
בעבר הרחוק, Apple השיקה כבר מערכת ייחודית ראשונה בעולם – המחשב האישי הראשון. אך הייתה זו Microsoft עם מערכת הWindows שלה שהצליחה להפוך לסטנדרט עולמי עם מכירות פי עשרות, אח"כ מאות ולאחר מכן פי עשרות אלפים – יותר מApple.
בעברי לימד אותי המנכ"ל שלי שלא חשוב להסתכל על הפער – חשוב להסתכל על המגמה. במכירות של שירותים טכנולוגיים השינויים מהירים ולא בהכרח מה שהיה הוא שיהיה. אם המוצרים היו מושקים היום, אנדרואיד הייתה משאירה 'אבק' לApple.

חובבי Apple ממשיכים להאמין שבידם המוצר הכי טוב (תקראו את הסיקור הזה), האקו סיסטם הכי מושלמת, ומוצר של החברה הכי חדשנית. אבל בטכנולוגיה – הסטנדרט הוא מה שקובע. זה לא אומר שהרווחים של Apple בסכנה, לא נראה באופק שום מתחרה ראוי לiPad ועם השקת הApple T.V. החברה תפתח פער כה משמעותי ממתחרותיה – שלא ניתן יהיה לגשר עליו גם בעשר שנים, בשל שילוב מערכות ההפצה (Appstore + iTunes), ייצור המכשירים, מערכת ההפעלה (iOS), חבילות תוכן (שעדיין לא הושקו רשמית), פתרונות הענן (iCloud רק בתחילת דרכו), הדרך להעביר מידע בין המכשירים ועוד.
אבל בסלולאר, מנוע ההכנסות הגדול ומה שהפך את Apple למה שהיא – יש איום של ממש מצידה של Google. שינוי אסטרטגיה מצידה של Google (כמו גבייה של 7$ על כל מערכת הפעלה) – יכול לשנות את פני המשחק. אבל עדיין – עם נתח שוק משמעותי ופער כה גדול לאנדרואיד תהיה יכולת להשפיע יותר על השוק.

יו-טיוב: נכס או נטל?

באוקטובר 2006 רכשה Google את Youtube בסכום שערורייתי של 1.65 מיליארד דולר. הרכישה הזו הצליחה לייצר לGoogle אחיזה משמעותית בשחקן מס' 1 בשוק התוכן בוידאו (אין באמת מס' 2 אמיתי, אולי Hulu). המחיר פתאום לא נראה היה גבוה כל כך בשל העובדה שהשימוש בYoutube צמח כל כך במהלך השנים האחרונות. עם יותר מ380 מיליון צפיות בקליפ הוידאו של 'אמא, צ'רלי אכל לי את האצבע' ועשרות מיליוני צפיות לסוזן בויל – לYoutube יש את הכח להפוך אנשים למפורסמים בין לילה. אבל עם הזמן ניתן היה להבין את הסיבה האסטרטגית שGoogle רכשה את Youtube – האתר הפך להיות אחד מאתרי החיפוש הכי גדולים בעולם. כלומר, Google רצתה לוודא שלא יהיה מצב שנכס כל כך גדול עובר למתחרים. הרבה פעמים חברה רוכשת חברה אחרת רק בגלל הרצון לחסום את המתחרים מרכישה זהה ('דילמת אסיר' – הרי אם כולם ישחקו את המשחק נכון, אף אחד לא ירכוש חברה רק בגלל השיקול הזה).
מבחינה פיננסית, Youtube מהווה נטל גדול על Google. לפי נתונים של Credit Suisse האתר הפסיד כמעט 500 מיליון דולר בשנת 2009; עם הכנסות מפרסום בשווי 240 מיליון דולר אבל עלויות של מעל ל700 מיליון דולר. יכול להיות שעם הפיכתו של האתר לפופלארי יותר ויותר, ההפסדים רק ילכו ויגדלו – בכלל לא בטוח שהעלות השולית של עוד צופה חדש תכסה את ההכנסה השולית. מחירי הפרסום הולכים ויורדים (גם בגלל Facebook) והעלויות הכרוכות באחסון וידאו לא יורדות באותה פרופורציה. בלי להיכנס לניתוח מסובך מדי, Youtube צריך להצליח למכור את כל הפרסומות שלו במחיר שוק מאוד גבוה על מנת לשמור על אותה פרופורציה של הפסדים. ירידה נוספת במחירי הפרסום של תחום הוידאו או אי יכולת למכור את כל שטחי הפרסום תגדיל את ההפסדים של Youtube גם אם כמות הצפיות תישאר זהה. והיא, כמובן תגדל. נכון לכתיבת שורות אלה בכל יום נצפים 3 מיליארד קטעי וידאו ב-Youtube.
עתידו של Youtube אינו מובן מאליו. עם מודל עסקי שאינו יציב (בקיצור – מפסיד כסף) לא כדאי לבעל הבית להמשיך ולהשקיע ביחידה עסקית ששורפת לו כסף. מארק קיובן, יזם הייטק (ובעלים של קבוצה בNBA) טען ש'מה שבעצם יו-טיוב עושה זה לממן רוחב פס לכל האנשים בעולם'. ואולי הוא צודק – אף אחד לא היה מעלה קטע וידאו של החתול שלו אם היו גובים ממנו עשרות דולרים, בטח שלא מאות דולרים עבור זה – וזה מה שכל קטע וידאו כזה יכול לעלות ליו-טיוב בהנחה שהפרסומות לא מכסים את עלות קטע הוידאו.

Google מנסה לשנות קצת את אופיו של Youtube – עם שרות שנקרא Merch store (מהמילה מרצ'נדייז) האתר מאפשר לשותפיו למכור פריטים, קבצים דיגיטליים, כרטיסים והופעות ועוד. זה יכול להכניס קצת כסף לYoutube, אבל זה לא מספיק. על מנת לאזן את ההפסדים יש צורך לשנות את אופי האתר ולהפסיק לאפשר העלאה של קטעים חינמיים, או להגביל אותם במקום.
יכול להיות מאוד שלשם כך השיק האתר שיתוף פעולה ואינטגרציה של סטרטאפ צעיר ומבטיח (ישראלי, אלא מה) בשם מג'יסטו

– המאפשר עריכה אוטומטית ומהירה של התוכן שצילמת. המוצר שלהם לוקח את 'וחומר הגלם' שצילמת והופך אותו במהירות לסרטון קצר יותר. כך, תוכל Youtube לאפשר לאנשים להעלות קטעי וידאו ארוכים וכבדים על חתולים – אבל לקצר אותם משמעותית (ואולי להוריד גם את האיכות). העלות השולית של הסרטון יכולה לרדת בצורה משמעותית, וכמובן שYoutube תוכל להציע לשמור את קטע הוידאו המקורי תמורת תשלום מחיר סמלי.
Youtube גם צריכה לשקול ברצינות איזה קהל משתמשים הוא קהל היעד שלה. כניסה לתחומים כמו שרות השכרת סרטים בתשלום או שידור ערוצים בתשלום משנה את קהל הגולשים לכאלה שמוכנים לשלם עבור התוכן, אבל גם מייצר הכנסות קבועות.
אבל האם ניתן לייצר הכנסות מתוכן לאחר שהמותג Youtube מזוהה כל כך עם תוכן חינמי? לא בטוח. לHulu היו 40 מיליון צופים חינמיים (ומודל של הכנסות מפרסום) עד שהשיק את שרות Hulu Plus, תשלום חודשי של 7.99$ בעבור צפייה בלתי מוגבלת בתכנים שקיימים באתר. יש קצת מעל למיליון מנויים לשרות Hulu Plus, אבל הם מניבים כ50% מההכנסות של האתר.
אם נתעלם לרגע מהנתון המרשים שרק 2.5% מהלקוחות אחראים ל50% מההכנסות, אי אפשר שלא לשאול כיצד רק 2.5% מהלקוחות הסכימו לשלם בעבור השרות? מתוך למעלה מ40 מיליון צופים בכל חודש בתכנים חינמיים, רק כמיליון הסכימו לתת כרטיס אשראי ולשלם 8$. זהו יחס המרה מאוד נמוך. ועכשיו צריך לשאול שאלה יותר קשה – האם יכול שלולא 40 מיליון צופי החינם היו לHulu יותר מנויים בתשלום, כלומר יותר הכנסות? התשובה היא – שיש סיכוי גדול שכן. הבחירה באסטרטגייה של תוכן חינם ורק אח"כ מעבר לתוכן בתשלום – היא שמונעת מHulu לצמוח. כי ברגע שהמותג נתפס כחינמי, הלקוחות לא רוצים לשלם.

זו בדיוק הבעייה של Youtube. להנהלת Google יהיה קשה מאוד לעשות שינוי תפסתי בקרב הצרכנים מאתר של 'קטעי וידאו לחתולים' לאתר של תוכן איכותי לצפייה בתשלום.

זו אחת הסיבות שמניעות את Google לנסות ולרכוש את Hulu. אבל גם שם יש בעייה, כפי שציינתי. בכל זאת, יהיה קל יותר לשנות את התפיסה של Hulu מאשר את זו של Youtube ולו רק בגלל ההבדל בכמות הצופים. יכול להיות שHulu ישמש כמותג הפרימיום של חברת Google לצפייה בתכנים; מה שבטוח שלYoutube יהיה קשה להמשיך לפעול באותו מודל עסקי אך יהיה קשה לא פחות לשדרג אותו לאתר שגובה כסף בעבור תכנים.

סופסוף – מייקרוסופט מנצלת את הXBOX ככניסה לעולם הטלויזיה

החברה הודיעה שהיא חתמה על שורה של הסכמים כולל HBO, NBC ו BBC. הסכמים אלה יאפשרו למשתמשי הXBOX לצפות בתוכן דרך קונסולת המשחקים שלה.
"אבל Microsoft חייבת לעבוד אחרת, ולא ללכת בדרכן של החברות שכבר נמצאות שם.
אני ממש לא מצליח להבין איך החברה עדיין לא מינפה את הXBOX שלה שנמצא בעשרות מיליוני בתים בארה"ב, כלומר החומרה כבר בבית הלקוח. כל מה שצריך לעשות זה לפתח פלטפורמה שתשב על הXBOX ולא לייצר מוצר חדש. הXBOX הוא היתרון היחסי של Microsoft והיא חייבת לנצל אותו. אני מוכן להמר ש Microsoft תנסה להיכנס לשוק הטלויזיה עם הXBOX, למרות שהוא מתאים לקהלים אחרים ולא תמיד נמצא בסלון. הXBOX הוא היתרון היחסי שלה והקלף האחרון שנותר לה במירוץ אל הסלון הביתי שלנו." (מתוך הבלוג שלי, דצמבר 2010

)

אם אני ידעתי את זה כבר לפני 10 חודשים, מה עיכב את Microsoft כל כך?

יש להם מזל שם לחבר'ה ברדמונד, Google TV לא הולך לשום מקום ופתאום המעמד של Netflix נחלש מאוד, שלא לדבר על Hulu שעומד למכירה (למה Microsoft לא רוכשת את Hulu? אין לי מושג..). כך שאמנם זמן יקר אבד, אבל לא נראה שמישהו נוסף התחזק בזמן הזה. Netflix עדיין מס' 1 ללא עוררין, אבל אין מס' 2 ברור ועתידו של Hulu לוטה בערפל.

יהיה מאוד מעניין לראות איך Microsoft תשיק את המהלך השיווקי של צפייה בתוכן דרך XBOX: מצד אחד הגיימרים הם הקהל המיידי שמחזיק את קונסולת המשחקים ואמנם הם המאמצים הראשונים לצפייה בתכנים דרך הקונסולה, מצד שני קשה לי להאמין שבשלב הזה של השוק, שיש שחקן על מעל ל22 מיליון מנויים אפשר לשווק את השרות כשרות משלים . האסטרטגיה ההגיונית היא ללכת ולשכנע שזו חלופה לכבלים ולהפוך את מעל ל50 מיליון משתמשי הקונסולה – לCord Cutters ('חותכי הכבלים'). אבל הגיימר בד"כ אינו מנהל את משק הבית, ואם הוא חי עם הוריו – הקונסולה תהיה בחדר שלו ולא בסלון. אז המסר צריך להיות – משהו שלא יאיים עליו באובדן הפרטיות של הקונסולה לטובת הצפייה הכללית של בני הבית.
אחד הסמנים לאן Microsoft תלך עם השרות הזה הם ערוצי הספורט: בארה"ב, אף אחד לא יתנתק מComcast אלא אם יש לו שרות ספורט חלופי. כל עוד החברה לא חותמת על הסכמים עם ESPN וכו', יהיה לה קשה להציע את השרות כאלטרנטיבה של ממש לComcast.

יהיה מעניין לראות את האסטרטגיה, המותג שייבחר (האם זה XBOX?) והמהלכים השיווקיים.

במבט לאחור

בספטמבר כתבתי כאן שמאוד מעציב אותי שהחליטו להקדים את הביוגרפיה על סטיב ג'ובס. ההקדמה תוכננה לנובמבר, עכשיו כבר הקדימו את הפרסום ל24 לאוקטובר.
המוות של סטיב ג'ובס הקדים אפילו את הפסימיסטים.

גרופון מפרידה בין טקטיקה ואסטרטגיה

האסטרטגיה של Groupon היא eCommerce.
הטקטיקה היא מכירת קופונים.

שירות Groupon Goods היא שירות שמציע עסקאות נבחרות למוצרים זולים. עד כאן נשמע מוכר, אבל מי שמוכר זה Groupon ולא בית עסק אחר.

אז אוקיי, יאמרו הציניקנים שמה חדש בלמכור מוצרים דרך האינטרנט? כאשר יש לך מותג כל כך חזק ותנועה חזקה של גולשים, אז יש לך יכולת להיות שחקן משמעותי בתחום. לא בטוח שGroupon בחרה בטקטיקה הנכונה להיחלץ משוק רווי קופונים, אבל אפשר לראות שהאסטרטגיה שלה היא להיות שחקן eCommerce ולא חברת קופונים, וזו החלטה נכונה מבחינתם.
אני לא אתפלא אם לאחר ההנפקה (אם תתרחש - הדו"חות השתנו כל כך הרבה פעמים) הם ירכשו שחקן eCommerce קיים וישתמשו במותג שלהם לחזק אותו.

וככה רואים וידאו בטאבלו החדש של אמזון..

התכנים יושבים בענן האינטרנט ומשודרים ישירות אל הטאבלט.
מדהים.

לAmazon יש כמובן תשתית מיחשוב ענן מצויינת - Amazon Web Services מפורסמים בענן האינטרנט שנמכר שם לעסקים ואנשים פרטיים.

הפרסומת של אמזון

זו הפרסומת שלהם לKindle Fire, לדעתי זה 'מתכתב' עם גוטנברג...



עושה חשק, לא?

אפילו גוטנברג היה עובר לטאבלט

זה עומד להיות השבוע של Amazon. עם השקת הKindle Fire.

האם יכול להיות שעל כל מכשיר שAmazon תמכור היא תפסיד 50$? כלומר, תממן את הלקוח בסכום זה? (בהנחה שמחיר הKindle Fire הוא 199$ ועלות הייצור היא 250$).
מכירות הספרים הדיגיטליים של Amazon מרקיעות שחקים. שימו לב לגרף הבא, רק על מנת להבין את קצב הצמיחה המטורף: Amazon מוכרת יותר ספרים דיגיטליים מאשר ספרים מודפסים, וזה עוד לפני השקת הKindle Fire. וזה אומר שאפילו גוטנברג, ממציא הדפוס, היה עובר היום לטאבלט אם הייתה לו ברירה.. הרווח של Amazon על ספרים דיגיטליים אמור להיות לא נמוך מהרווח על ספרים, וזה בלי חישוב המלאי וניהול שרשרת האספקה המטורף. ספר דיגיטלי מיוצר On the spot, לא תופס מקום ומשוגר מיידית ללקוח. בום.

אז המודל של Amazon כאן הוא מעין Freemium משודרג: Amazon סופגת 50$ על כל מכירת טאבלט, אבל השאלה היא כמה מהר היא תחזיר את הכסף? להערכתי בין 6-9 חודשים מקסימום על לקוח, שזה לא נורא בכלל. אז יש כאן מודל משולב חומרה-תוכנה, כמו של Apple, אבל שונה במקצת. Amazon היא מפיצת הספרים הגדולה בעולם ויודעת לחשב את מכירות הספרים הדיגיטליים הפוטנציאליים שלה מלקוחות. היא מניחה שמודל שכזה יעזור לה להשיג נתח שוק משמעותי די מהר, ולאחר מכן לתרגם את נתח השוק הזה להכנסות ממכירות ספרים.
קהל אחד די שבוי כבר מובטח לה: כל משתמשי הKindle (שבד"כ מאוהבים במכשירים שלהם) הם פוטנציאל לשידרוג. הבחירה בשם Kindle Fire תגדיל את הזהות בין המכשירים ואת הסיכוי שמשתמש ממוצע ירצה לשדרג.
בתחילת ספטמבר רשמתי בבלוג שלי: " ההימור שלי – הטאבלט של אמזון יהיה הטאבלט השני בחשיבותו אחרי האייפד". היום BusinessInsider כותב: אפל כבר איננה יצרן הטאבלט היחידי המשמעותי. אני מסכים עם כל מילה. לAmazon יש סיכוי לייצר במהירות וביעילות – נתח שוק מספיק גדול שיתורגם להכנסות ממכירות ספרים, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על השאיפות שלהם למכור תוכן – סרטים וסדרות.

זה עומד להיות השבוע של Amazon.