מבחינה פיננסית, Youtube מהווה נטל גדול על Google. לפי נתונים של Credit Suisse האתר הפסיד כמעט 500 מיליון דולר בשנת 2009; עם הכנסות מפרסום בשווי 240 מיליון דולר אבל עלויות של מעל ל700 מיליון דולר. יכול להיות שעם הפיכתו של האתר לפופלארי יותר ויותר, ההפסדים רק ילכו ויגדלו – בכלל לא בטוח שהעלות השולית של עוד צופה חדש תכסה את ההכנסה השולית. מחירי הפרסום הולכים ויורדים (גם בגלל Facebook) והעלויות הכרוכות באחסון וידאו לא יורדות באותה פרופורציה. בלי להיכנס לניתוח מסובך מדי, Youtube צריך להצליח למכור את כל הפרסומות שלו במחיר שוק מאוד גבוה על מנת לשמור על אותה פרופורציה של הפסדים. ירידה נוספת במחירי הפרסום של תחום הוידאו או אי יכולת למכור את כל שטחי הפרסום תגדיל את ההפסדים של Youtube גם אם כמות הצפיות תישאר זהה. והיא, כמובן תגדל. נכון לכתיבת שורות אלה בכל יום נצפים 3 מיליארד קטעי וידאו ב-Youtube.
עתידו של Youtube אינו מובן מאליו. עם מודל עסקי שאינו יציב (בקיצור – מפסיד כסף) לא כדאי לבעל הבית להמשיך ולהשקיע ביחידה עסקית ששורפת לו כסף. מארק קיובן, יזם הייטק (ובעלים של קבוצה בNBA) טען ש'מה שבעצם יו-טיוב עושה זה לממן רוחב פס לכל האנשים בעולם'. ואולי הוא צודק – אף אחד לא היה מעלה קטע וידאו של החתול שלו אם היו גובים ממנו עשרות דולרים, בטח שלא מאות דולרים עבור זה – וזה מה שכל קטע וידאו כזה יכול לעלות ליו-טיוב בהנחה שהפרסומות לא מכסים את עלות קטע הוידאו.
Google מנסה לשנות קצת את אופיו של Youtube – עם שרות שנקרא Merch store (מהמילה מרצ'נדייז) האתר מאפשר לשותפיו למכור פריטים, קבצים דיגיטליים, כרטיסים והופעות ועוד. זה יכול להכניס קצת כסף לYoutube, אבל זה לא מספיק. על מנת לאזן את ההפסדים יש צורך לשנות את אופי האתר ולהפסיק לאפשר העלאה של קטעים חינמיים, או להגביל אותם במקום.
יכול להיות מאוד שלשם כך השיק האתר שיתוף פעולה ואינטגרציה של סטרטאפ צעיר ומבטיח (ישראלי, אלא מה) בשם מג'יסטו
– המאפשר עריכה אוטומטית ומהירה של התוכן שצילמת. המוצר שלהם לוקח את 'וחומר הגלם' שצילמת והופך אותו במהירות לסרטון קצר יותר. כך, תוכל Youtube לאפשר לאנשים להעלות קטעי וידאו ארוכים וכבדים על חתולים – אבל לקצר אותם משמעותית (ואולי להוריד גם את האיכות). העלות השולית של הסרטון יכולה לרדת בצורה משמעותית, וכמובן שYoutube תוכל להציע לשמור את קטע הוידאו המקורי תמורת תשלום מחיר סמלי.
Youtube גם צריכה לשקול ברצינות איזה קהל משתמשים הוא קהל היעד שלה. כניסה לתחומים כמו שרות השכרת סרטים בתשלום או שידור ערוצים בתשלום משנה את קהל הגולשים לכאלה שמוכנים לשלם עבור התוכן, אבל גם מייצר הכנסות קבועות.
אבל האם ניתן לייצר הכנסות מתוכן לאחר שהמותג Youtube מזוהה כל כך עם תוכן חינמי? לא בטוח. לHulu היו 40 מיליון צופים חינמיים (ומודל של הכנסות מפרסום) עד שהשיק את שרות Hulu Plus, תשלום חודשי של 7.99$ בעבור צפייה בלתי מוגבלת בתכנים שקיימים באתר. יש קצת מעל למיליון מנויים לשרות Hulu Plus, אבל הם מניבים כ50% מההכנסות של האתר.
אם נתעלם לרגע מהנתון המרשים שרק 2.5% מהלקוחות אחראים ל50% מההכנסות, אי אפשר שלא לשאול כיצד רק 2.5% מהלקוחות הסכימו לשלם בעבור השרות? מתוך למעלה מ40 מיליון צופים בכל חודש בתכנים חינמיים, רק כמיליון הסכימו לתת כרטיס אשראי ולשלם 8$. זהו יחס המרה מאוד נמוך. ועכשיו צריך לשאול שאלה יותר קשה – האם יכול שלולא 40 מיליון צופי החינם היו לHulu יותר מנויים בתשלום, כלומר יותר הכנסות? התשובה היא – שיש סיכוי גדול שכן. הבחירה באסטרטגייה של תוכן חינם ורק אח"כ מעבר לתוכן בתשלום – היא שמונעת מHulu לצמוח. כי ברגע שהמותג נתפס כחינמי, הלקוחות לא רוצים לשלם.
זו בדיוק הבעייה של Youtube. להנהלת Google יהיה קשה מאוד לעשות שינוי תפסתי בקרב הצרכנים מאתר של 'קטעי וידאו לחתולים' לאתר של תוכן איכותי לצפייה בתשלום.
זו אחת הסיבות שמניעות את Google לנסות ולרכוש את Hulu. אבל גם שם יש בעייה, כפי שציינתי. בכל זאת, יהיה קל יותר לשנות את התפיסה של Hulu מאשר את זו של Youtube ולו רק בגלל ההבדל בכמות הצופים. יכול להיות שHulu ישמש כמותג הפרימיום של חברת Google לצפייה בתכנים; מה שבטוח שלYoutube יהיה קשה להמשיך לפעול באותו מודל עסקי אך יהיה קשה לא פחות לשדרג אותו לאתר שגובה כסף בעבור תכנים.
תגובה 1:
יפה, אחלה ניתוח. חסר פירוט של עולם השכרת הסרטים (אתה בטח מבין בזה קצת..) אבל יופי של ניתוח.
הוסף רשומת תגובה