סאל דה-ברונו אהב מאוד בייסבול; הוא נולד בשנת 1925 להורים שעזבו את איטליה והיגרו לארץ ההזדמנויות, ארה"ב.
אני לא מכיר את סאל, ושמעתי עליו רק דרך אתר 1000Memories שמאפשר לאנשים להנציח את יקיריהם על ידי יצירת דף אישי והעלאת תמונות, קטעי וידאו ורישום זכרונות של מישהו שנפטר.
אם נעזוב רגע את כל הציניות, הרי שזו אחת הדרכים הכי מעניינות בעיניי שהאינטרנט יכול לבצע שינוי של ממש. רוצים דוגמא? תארו לכם שהיו 6 מיליון יהודים שהיה להם עמוד באינטרנט (מלבד הפרוייקטים של יד ושם). הנצחה היא לעולמים, וזה אחד מהרצונות שלנו - שיזכרו אותנו גם ביום אחרי שנלך.
לדעתי לא ירחק היום שעל מצבות יירשם URL, כרטיס פייסבוק או ברקוד כך שכל מי שבא לבקר בבית הקברות יכול לצלם את הברקוד או להיכנס לאתר ולראות זכרונות..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה