מנועי צמיחה של ענקיות האינטרנט

לפי דו"ח של חברת המחקר TDG, ב-2020 האמריקאי הממוצע יצפה ביותר וידאו מקוון מאשר בשידורי טלוויזיה רגילים.
כיום האמריקאי הממוצע צופה ב-22 דקות של וידאו מקוון מדי שבוע ו-30 שעות שידורי טלוויזיה בכבלים, לווין ורדיו. יחס זה צפוי להתהפך בשנים הקרובות כאשר זמן הצפייה בוידאו מקוון יצמח במאות אחוזים על חשבון הטלוויזיה. ב-2020 האזרח האמריקאי יצפה ב-16 שעות של וידאו מקוון ו-15 שעות בלבד של שידורי טלוויזיה, וב-2025 האינטרנט תחליף כמעט לחלוטין את הטלוויזיה כערוץ המדיה הראשי.
מה זה אומר על עסקי הטלויזיה כמו שאנחנו מכירים אותם?
זה אומר שהשחקנים שאנחנו מכירים כיום יפעילו מערכות צפייה גם באינטרנט ובסלולאר, וזה אומר שיהיו שחקנים חדשים בתחום. וידאו מקוון זה גם יוטיוב, שירותי VOD על גבי האינטרנט כגון נטפליקס ואמזון ואפילו GOOGLE TV.
בארה"ב לדוגמא, כל רשתות הטלוויזיה הגדולות מציעות כיום את רוב שידורי הטלוויזיה שלהם גם כוידאו מקוון, רובן דרך האתר הטלוויזיה Hulu שהוקם בשותפות על ידי NBC, פוקס ו-ABC. כמו כן הן בונות פתרונות אינטרנטיים נוספים להעשרת חוויית הצפייה:
קחו לדוגמא את Comcast, חברת הכבלים הגדולה בארה"ב – היא השיקה רשת חברתית חדשה בשם טונרפיש (Tunerfish), הנמצאת כעת בגרסת אלפא סגורה. טונרפיש מאפשרת למשתמשים לעדכן את חבריהם במה הם צופים, על ידי בחירת תוכנית או סרט ממסד הנתונים. משתמשים גם יכולים לגרור קישורים לסרטונים, סרטי VOD ותוכניות טלוויזיה מקוונות מאתרים כגון יוטיוב, הולו, נטפליקס ואמזון.
מה זה נותן לצופים? זה משנה את חוויית הצפייה לחלוטין, במקום רק לצפות בתכנים – הם מעורבים יותר. הצופים יושבים בבית ורואים במה חבריהם צופים. כמו כן הם יכולים לראות במה רוב האנשים צופים עכשיו ולהחליט האם זה מעניין גם אותם לצפות בזה.

מה זה טלויזיה חברתית?

לפי דו"ח של חברת המחקר TDG, ב-2020 האמריקאי הממוצע יצפה ביותר וידאו מקוון מאשר בשידורי טלוויזיה רגילים.
כיום האמריקאי הממוצע צופה ב-22 דקות של וידאו מקוון מדי שבוע ו-30 שעות שידורי טלוויזיה בכבלים, לווין ורדיו. יחס זה צפוי להתהפך בשנים הקרובות כאשר זמן הצפייה בוידאו מקוון יצמח במאות אחוזים על חשבון הטלוויזיה. ב-2020 האזרח האמריקאי יצפה ב-16 שעות של וידאו מקוון ו-15 שעות בלבד של שידורי טלוויזיה, וב-2025 האינטרנט תחליף כמעט לחלוטין את הטלוויזיה כערוץ המדיה הראשי.
מה זה אומר על עסקי הטלויזיה כמו שאנחנו מכירים אותם?
זה אומר שהשחקנים שאנחנו מכירים כיום יפעילו מערכות צפייה גם באינטרנט ובסלולאר, וזה אומר שיהיו שחקנים חדשים בתחום. וידאו מקוון זה גם יוטיוב, שירותי VOD על גבי האינטרנט כגון נטפליקס ואמזון ואפילו GOOGLE TV.
בארה"ב לדוגמא, כל רשתות הטלוויזיה הגדולות מציעות כיום את רוב שידורי הטלוויזיה שלהם גם כוידאו מקוון, רובן דרך האתר הטלוויזיה Hulu שהוקם בשותפות על ידי NBC, פוקס ו-ABC. כמו כן הן בונות פתרונות אינטרנטיים נוספים להעשרת חוויית הצפייה:
קחו לדוגמא את Comcast, חברת הכבלים הגדולה בארה"ב – היא השיקה רשת חברתית חדשה בשם טונרפיש

(Tunerfish), הנמצאת כעת בגרסת אלפא סגורה. טונרפיש מאפשרת למשתמשים לעדכן את חבריהם במה הם צופים, על ידי בחירת תוכנית או סרט ממסד הנתונים. משתמשים גם יכולים לגרור קישורים לסרטונים, סרטי VOD ותוכניות טלוויזיה מקוונות מאתרים כגון יוטיוב, הולו, נטפליקס ואמזון.
מה זה נותן לצופים? זה משנה את חוויית הצפייה לחלוטין, במקום רק לצפות בתכנים – הם מעורבים יותר. הצופים יושבים בבית ורואים במה חבריהם צופים. כמו כן הם יכולים לראות במה רוב האנשים צופים עכשיו ולהחליט האם זה מעניין גם אותם לצפות בזה.

מה משמעות הכניסה של Google לשוק הטלויזיה?

ענקית האינטנרט הודיעה על השקת Google TV, מערכת הפעלה חכמה לטלוויזיות שמאפשרת לשלב בין תכני הטלוויזיה הרגילים לתכנים מהרשת על גבי מסך אחד ובממשק אחד. הלוגו למהלך השיווקי הוא: TV meets web. Web meets TV..
אפשר לראות בעמוד הבית של המהלך את כל המידע: http://www.google.com/tv/

הפלטפורמה שהושקה, מבוססת על מערכת ההפעלה אנדרואיד, וכוללת את דפדפן כרום של Google עם תמיכה מלאה בפלאש. המערכת תהיה זמינה במכשירי טלוויזיה, בנגני בלו-ריי ובמכשירים ייעודיים שייוצרו על ידי סוני ולוג'יטק, ויהיו מצוידים כולם בשבבי אטום של אינטל. השליטה במערכת מתבצעת באמצעות שלטים מיוחדים, שייוצרו גם על ידי חברות אחרות, או סמאטרפון שמריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד.

הסתבכתם? גם אני. מהלך של Google בשילוב טלויזיות SONY – (המכשירים כמעט הכי יקרים) אמור להגיע לקהלי יעד של מי שרוצה לחסות כמה דולרים בחודש על המנוי לחברת הכבלים שלו. זה לא בדיוק קהל היעד של הטלויזיות של SONY, בטח שלא במכשירי טלויזיה שמאפשרים חיבור קבוע לאינטרנט.

ומה לגבי המודל העסקי?
אז זהו, שכאן יש כבר פחות בהירות. Google, להזכירכם, חייה בעולם של מודל עסקי אחד עיקרי: הכנסות מפרסום. האם החברה מתכנתת לגבות פרמייה מכל מכירת מכשיר טלויזיה? יכול להיות, אבל גם אם כן – מדובר ב'כסף קטן'. עיקר ההכנסות אמורות לבוא, איך לא, מפרסום: מפרסום על גבי מסך הטלויזיה שלנו.
הסתבכתם שוב? גם אני. האם אותם אנשים שרוצים לחסוך ולא לשלם לחברת כבלים / לוויין ושכן יכולים לרכוש טלויזית SONY במיוחד בשביל זה – יסכימו לצפות בפרסומות על גבי המסך שלהם?

שאלה טובה.
המודל העסקי לא ברור לגמרי, השילוב של התכנים באינטרנט (כולל הלא חוקיים), אפליקציות לאנדרואיד וערוץ מיוחד בYOUTUBE (הערוץ נקרא – LEANBACK, שזו בדיוק מה שחוויית האינטרנט חסרה והצפייה בטלויזיה מאפשרת – פאסיביות מוחלטת). מצד אחד זה נשמע כמו סטיב אוסטין – הרכבה של כל החלקים הביוניים יחדיו. מצד שני – זה מה שיכול להפוך את זה למוצלח – העובדה שמעולם לא קיבלנו חווייה כזו בסלון.

נמתין ונראה.

כנגד כל הסיכויים

השבוע התבשרנו על 2 הרפתקאות כנגד כל הסיכויים:

בהרפתקה הראשונה מטפס נער אמריקאי בן 13 על גג האוורסט.
בהרפתקה השנייה מנסה חברה (עם מנוע חיפוש בן 13 שנה) לטפס אל עבר שוק אסטרטגי – שוק מכשירי הטלויזיה.

ג'ורדן רומרו (בתמונה) נער בן 13 מארה"ב טיפס כל הדרך – עד לפסגת האוורסט. הוא שבר שיא והפך למטפס הכי צעיר שאי פעם העפיל לפסגה זו.
Google, חברה חדשנית למדי, מנסה להיכנס אל שוק הטלויזיה בסלון ולהציע פתרון מבוסס מערכת הפעלה שלה (אנדרואיד).

על פניו, אין קשר בין השניים. ג'ורדן רומרו בחר במשימה מאוד מאוד קשה ומאתגרת, אבל לאחר שהצליח להעפיל לפסגה פעם אחת – זה מספיק. מכאן ההצלחה היא לרדת בשלום. Google בחרה גם היא במשימה מאוד קשה, אבל דרכה לפסגה תהיה רצופה מכשלות ומי יודע אם תצליח להגיע ליעד. אבל Google, שלא כמו ג'ורדן, לא יכולה להרשות לעצמה להגיע לפסגה – ולרדת. מובילת שוק מנועי החיפוש, חברה שצמחה במשך יורד מעשור (והפסיקה לגדול בנתח שוק) – לא יכולה שלא להיות מס' 1 בשוק שלה. וגם אם היא תצליח להגיע לפסגה – היא תגלה שהקושי האמיתי הוא להישאר שם.

אבל בעוד לג'ורדן רומרו הייתה ברירה – הוא יכול היה להישאר ילד ככל הילדים ולהתבגר לצד חבריו, לGoogle אין שום ברירה. היא יוצאת לקרב אימתנים, במקום שבו הרבה נכשלו (ע"ע Microsoft עם המדיה סנטר ו- Apple עם הApple TV).

אם אני לא טועה, זה השוק הראשון המשמעותי שGoogle נכנסת אליו ללא רכישה אסטרטגית. לשוק הטלפוניה היא נכנסה לאחר רכישה של GrandCentral, אל שוק הסלולאר היא נכנסה לאחר רכישה של אנדרואיד, רכישות נוספות היו חברת Applied Semantics (שמהווה את הבסיס לAdsense), חברת GreenBorder (שהטכנולוגיה שלה איפשרה לבנות מסביב את הGoogle Chrome) ועוד הרבה חברות (עוד מידע אפשר למצוא במשהו שכתבתי בדצמבר 2009). לדעתי מאז הכניסה שלה לשוק החיפוש Google דבר כזה לא קרה.

יש סיכוי גדול שGoogle תשנה את הדרך שאנחנו צורכים את הטלויזיה, וכנראה העבודה שגם Apple מסתכלת על השוק הזה – מרמזת שעומדים להיות שינויים משמעותיים.

עומד להיות מעניין, אין ספק...

וגר זאב עם כבש: האינטרנט בשרות הטלויזיה

במשך שנים התפיסה הרווחת שמה שתעשיית הטלויזיה עשתה לתעשיית הרדיו, תעשיית האינטרנט תעשה בעצמה - לתעשיית הטלויזיה. מה שנקרא: Internet killed the TV star. אך בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו עדים לשינויים שמראים לנו שתעשיית הטלויזיה מתחילה להשתמש באינטרנט ככלי ומפסיקה לראות בו איום.
לדוגמא, רק לפני כמה ימים התבשרנו שרשת NBC מנסה לשלב בין הטרנד של המשחקים החברתיים ומעורבות גולשים – הרשת השיקה את רשת FAN IT, שמתגמלת את הגולשים על פעולות שהם עושים.
פעילויות דיגיטליות שמטרתן להפעיל את הBrand Advocates אינן חדשות. בנסיון לבדל עצמם בעולם הדיגיטלי, חברות רבות מנסות לשפר את חוויית המשתמש ב'עולם האונליין' ע"י הקמת זירות שכל מטרתן הוא לייצר שיחה של גולשים נלהבים אודות המוצר / שרות שהם צורכים. כלל ידוע בעולם האינטרנט אומר שרוב התוכן כיום נוצר ע"י גולשים וחברות רבות יודעות לזקוף זאת לזכותן.
משחקים חברתיים בהם ניתן לצבור נקודות ולצבור 'עיטורים' (Badges) הן תופעה יחסית חדשה. הרשת Foursquare שמציעה אפליקציית סלולאר מבוססת מקום (Location Based) מציעה לגולשים לעדכן היכן הם נמצאים, לצבור נקודות ואפילו לזכות בעיטור 'ראש העיר' של כל מיקום גיאוגרפי. העיטור הוא תוצאה של משך הפעמים והשהייה באותם מקומות... כך יכול מישהו שמבקר מס' פעמים רב להיות ראש העיר של בית הקפה שלו.
עכשיו באה רשת NBC ומשלבת בין השניים: היא נותנת תגמול לגולשים בעבור פעולות כמו צפייה בתכנים, רישום בTwitter ו-Facebook או רשתות אחרות אודות התכניות של הרשת. מי שעושה זאת צובר נקודות ויכול להמירן למרצ'נדייז, צפייה בתכנים לפני כולם וכמובן Badges. אסור לנו להקל ראש בצבירה של Badges, בעולם הדיגיטלי של היום יותר ויותר גולשים מייחסים חשיבות רבה לעיטורים שמראים מי הם והם מרגישים שהם מייצגים נאמנה את הזהות הדיגיטלית שלהם.
אבל יש כאן משהו נוסף. NBC יודעת, כמו המון חברות שמשקיעות זמן ומשאבים בעולם הדיגיטל, שהכח של הרשתות החברתיות הוא כה משמעותי עד שהן יכולות לייצר כח פרסומי שווה ערך לפרסום מסורתי במדיות השונות. כמות האזכורים באינטרנט שהגולשים יכולים לייצר לתכניות של NBC יכול להעניק שווי מדיה שווה ערך לכל המדיה שNBC רוכשת. אם פעם המפרסמים חשבו שעל מנת להגיע אל כמות אנשים/צופים גדולה ככל הניתן – עליהם לרכוש מדיה, היום המשוואה השתנתה. ברור לרוב המפרסמים שהדרך להגיע אל אנשים רבים ככל הניתן – עוברת דרך אנשים אחרים. דרך חשבונות הFacebook, דרך הציוצים בTwitter, דרך האזכורים בבלוגים.
האם הנסיון של NBC יצליח? כנראה שהתשובה כבר נמצאת אצל מנהלי החברה. פעילות בשם CHUCK ME OUT ובמודל דומה שנעשתה לעונה ה3 של התכנית Chuck הוכתרה כהצלחה והצליחה לייצר מיליוני אזכורים באינטרנט של העונה ה3.
להערכתי, תעשיית הטלויזיה צריכה (וכנראה גם תעשה זאת) להשתמש באינטרנט לא רק כמדיה פרסומית. מכיוון שאת המוצרים של תעשיית הטלויזיה ניתן לצרוך גם באינטרנט (תכנים) יש כאן הזדמנות ולא רק איום. שימוש באינטרנט כזירה של 'משחק מקדים' של הגולשים בו הם יכולים להתנסות ולצפות בתכנים – ולהפנותם אל עבר הטלויזיה להשלמה הינה רק בחיתוליה. אני מניח שבעתיד נצפה יותר ויותר בתכנים שיוצרו מראש ל3 המדיות (גם לסלולאר) ו3 המסכים. לא רחוק היום מהרגע שבו אנחנו נקבל טעימה מתחילת ההרפתקה של ג'ק באוור בסלולאר ובאינטרנט, ויוצרי הסדרה יזמינו אותנו לצפות בפרקים הבאים באינטרנט ובסלולאר. אם הסדרה תמשיך בעתיד (בנתיים נראה שזו העונה האחרונה) יכול מאוד להיות שכל פרק של 24 ומורכב מ60 דקות (40 נטו) יהיה המשכו של פרק בסלולאר / אינטרנט שיוקרן במשך 120 שניות וכל מטרתו לוודא שנראה את הפרק השלם על מסך הטלויזיה בבית שלנו.
ומה העתיד צופן? יש סיכוי גדול שהטלויזיה תמשיך ותשתמש בכל האמצעים הטכנולוגיים שלרשותה על מנת להפוך את חוויית הצפייה לאינטראקטיבית. נסו לדמיין: אתם מקבלים אל מכשיר הiPhone שלכם SMS עם תמונה לטלפון שלכם, שם יש הודעה מג'ק באוור. הקלקה פותחת קטע וידאו שבו רואים את נשיא ארה"ב (לא ברק אובמה – חשוב שכן תנסו לעזור..) נחטף ע"י חוליית טרור - ואתם מוזמנים להגיע למיקום כלשהו תוך 30 דקות עם 2 מחבריכם שמחזיקים גם בiPhone על מנת לשחררו. כאשר אתם נוסעים לשם הiPhone (הוא יודע שאתם בתנועה..)מעדכן אתכם שהמיקום משתנה לכתובת אחרת. כאשר אתם מגיעים, אתם פותחים אפליקציית AR (Augmented Reality) שמראה לכם את המקום שבו אתם נמצאים ואת החוטפים ואתם מנהלים מולם דו קרב של יריות. החוטפים נעלמים ואתם מקבלים הודעה שרמזים למיקום שלהם יופיעו בפרק של 24 שישודר בעוד כשעה.
התחלתם להזיע? תירגעו, כלום עדיין לא קרה. אבל אם תעשיית הטלויזיה תמשיך לאמץ את הטכנולוגיה לטובתה – התסריט הדמיוני הזה יכול לקרות.

מתנצל, טעיתי: GOOGLE מפסיקה לצמוח..

דברתי כאן המון פעמים על כל השרותים והמוצרים של GOOGLE, אבל תמיד חזרתי לנקודה אחת - נכון להיום, רובן של ההכנסות (מעל ל90%) הם מפרסום. GOOGLE לא השכילה לייצר מנועי צמיחה חלופיים לפרסום, ובסוף, החברה צמחה אך ורק בזכות הצמיחה של הפעילות העסקית המסורתית שלה: פרסום.

מסתבר שלא לעולם חוסן: לאחר כמעט עשור ברציפות, במהלכו נתח השוק של מנוע החיפוש של GOOGLE עלה מדי חודש ברציפות - הצמיחה נעצרה. ליתר דיוק, אפילו חלה ירידה של כ0.5% לפי COMSCORE.

כעת, לאחר קפאון בצמיחה בנתח שוק של מנוע החיפוש, הצמיחה היחידה בהכנסות יכולה לבוא או מגידול של השוק (יותר ויותר חיפושים בעולם) ומגידול בהכנסה מכל חיפוש ו/מודעה. לגבי הסעיף השני, אני לא בטוח שזה אפשרי כי BING נותן תחרות במחיר לGOOGLE דבר שיקשה על מחירי הפרסום לעלות. לגבי כמויות החיפושים - אין ספק שכל עוד הSMARTPHONES נמצאים בצמיחה כה מטורפת, כמויות החיפושים בעולם ימשיכו לגדול. אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, כי APPLE מדברת עם MICROSOFT על שילוב BING כמנוע החיפוש ברירת המחדל (לפחות כך נטען בכמה אתרים) - במקום GOOGLE; ובדגם הבא של הIPHONE (עם OS4), כפתור החיפוש מותג מחדש - במקום GOOGLE הוא נקרא SEARCH מה שמרמז שיש סיכוי שאכן GOOGLE תוחלף..

לפני כמה חודשים רשמתי המלצה חמה על המנייה של GOOGLE אבל לאור הנתונים הנוכחיים אני נאלץ לאכול את הכובע. זה היה כשהמנייה עלתה מ480$ ל620$. מאז היא ירדה חזרה לכ520$. אגב, אני לא היחידי שטעיתי: תקראו את המאמר של הנרי בלודג'ט שמסביר למה התחזית שלו שGOOGLE תגיע למחיר של 2000$, כנראה לא יתממש.

אם GOOGLE לא תשלוף שפן מהכובע, היא בדרך להיות עוד ענקית אינטרנט, אבל לא בטוח החברה שמכתיבה את קצב השינוי בשוק. מצד שני, יש סיכוי שהיא כבר מזמן לא כזאת וFACEBOOK וTWITTER הן מלכות הביצה החדשות...

מהלך ARG חדש ללהיט הבא של הקיץ?

שמועות רבות על מהלך ARG שוטפות את רשת האינטרנט, עם פרסומו של טריילר חדש לסרט בשם SUPER8 (שווה לראות את הטריילר). הטריילר נחשף לראשונה עם תחילת הקרנתו של IRONMAN2 בימים אלה בארה"ב.

הסרט (מבית PARAMOUNT) בהפקתו של ספילברג ובבימויו של JJ ABRAMS, מציג רכבת שנוסעת בארה"ב באזור 51 (אזור שבו יש שמועות על בסיס שנערכים בו ניסויים בכלי טיס וחובבי העב"מים נשבעים ששם מאוחסנים שאריות של חלליות וכו'). בסוף הטריילר מופיעות מלים עם שמרכיבות את המשפט: Scariest Thing I Ever Saw.

חיפוש מהיר בGOOGLE (למי שכבר מבין שיש כאן מהלך ARG) מוביל אותנו אל אתר אינטרנט ששם מתחיל תהליך של התקנה של תוכנה. האמת, לא התקנתי (לא מהפחד מחייזרים אלא סתם מחשש לווירוסים..).

נמשיך ונעקוב.

AR בשרות הiPhone

כתבתי לפני כמה ימים על Augmented Reality, אבל הנה יישום מנצח: משחק הגולף Gigaputt שמיועד לiPhone.
תסתכלו על הוידאו, ורוצו להוריד...
לא רחוק היום שבו תוכן בטלויזיה ישולב בAR, ויקראו לצופים לעזור לגיבור לשרוד בקרב היריות שמתרחש למטה ברחוב...

עד כמה Apple באמת מצליחה?

את התשובה על כך אפשר ללמוד מהכתבה ב Times-Online אודות המאבד של נינטנדו בApple וציטוט מפי הנשיא של נינטנדו שאומר ש'Apple היא אויב העתיד'.

אפשר להבין למה, אחרי צניחה במכירות לראשונה ב6 שנים, המנהלים של נינטנדו חושבים שהiPhone והiPad נתפס ע"י הלקוחות שלהם כתחליף הולם וראוי לא פחות.

זו הסיבה שאין את המשחק 'סופר-מריו' בiPhone, אבל זו כמובן טעות של נינטנדו. המשחק הזה כבר מזמן לא עכשווי, אלא שייך לעבר. מעולם לא היה מצב שבו התוכן קבע באיזו פלטפורמה הלקוח ישתמש, ונינטנדו עלולה רק להפסיד מהקרב הזה. הם היו צריכים להשקיע במשחק סופר מריו חדשני לiPhone עם הרחבה אינטרנטית נוספת, ולהשתמש בכח של iPhone ע"מ לחזק את המותג שלהם. במקום זה הם מתחילים מלחמה עם 'הבריון של השכונה'.

וזה קרב שאפילו מריו לא יצליח לנצח..

Boxee - עושים כבוד!

הזכרתי כאן כמה פעמים את החברה שמנסה לשנות את הדרך שבה אנחנו צופים בטלויזיה, אבל היום שמתי לב שהקדישו לה חלק נפרד בכותרות באתר BusinessInsider.

מה שמחמיא לא פחות, זה שבמסגרת הביקורים בחברות הייטק ו/או סטרטאפ - השבוע סוקרים באתר את Boxee, עם סיקור מעמיק של ביקור במשרדים.

קצת מפתיע אותי בכל פעם הבורות של הכתבים לגבי מוצא החברות - מי שכתב את הכתבה ציין שמלבד משרדים בארה"ב - יש להם גם סניף בתל אביב... את הקורא הממוצע אולי זה עוד יכול להפתיע, אבל אם הכתב היה עושה שיעורי בית ומתייחס לעובדה ששמות היזמים הם אבנר ועידן - כנראה שזו חברה שהוקמה ע"י ישראלים, כמו עוד רבות וטובות אחרות..

לצערי כנראה שגם החברה לא מדגישה את זה מספיק.

בכל אופן, סיקור של Boxee באתר כזה מלמד אותנו שהחברה נמצאת באור הזרקורים, לא שזה חדש. לדעתי הולך וקרב היום שהחברה תירכש ע"י אחת מהחברות שיחפשו קיצור דרך לתחום הטלויזיה - אולי Google?

העתיד של הטלויזיה - הוא טלויזיה

בהמשך למה שרשמתי כאן על חזון הטלויזיה של GOOGLE ועד כמה זה לא פשוט לשים קופסא בבית, שווה לקרוא את הפוסט הזה של מארק קיובן שמדבר בדיוק על הנושא הזה וטוען - העתיד של הטלויזיה הוא ממכירת עוד טלויזיות...

הוא מספר על הקלות של הלקוח בשימוש של VOD, מקליטי DVR, וכמובן טלויזיות HD, כל זה לעומת הפתרונות הלא פשוטים של חיבור קופסאות שונות בסלון..

תקראו מה הוא רושם:

There is nothing that works out of the box. You have to be your own personal systems integrator and get the right box, figure out how to get content to that box over your in home internet, and then eat up your internet bandwidth in order to watch video that is dumbed down because it takes so much bandwidth.. That is not consumer choice. That is consumer hassle.:

מעניין לראות שהוא כנראה צודק, שימו לב לנתון הבא של מכירת טלויזיות - לפחות נכון לרגע זה, רוב האנשים לא רוצים עוד קופסא שתיתן להם איכות בינונית (מול HD) שאותה הם יחברו למחשב וכו'...אלא הם פשוט רוצים לקנות עוד טלויזיה, ולכן מכירות מכשירי הטלויזיה ממשיכות לעלות כמו כמות המכשירים בבית.

אני חוזר לרעיון של קיובן ואומר - לGOOGLE ממש לא יהיה פשוט להיכנס לסלון הביתי שלנו עם קופסא, והחבר'ה שם צריכים לחשוב על מודל עבודה ממש מתוחכם ע"מ להצליח היכן שאחרים וטובים נכשלו.

סופסוף בישראל - Augmented reality

חברת הכבלים HOT משתמשת בAugmented reality, בקמפיין לעונה השנייה של הסדרה "חצויה". במסגרת הקמפיין, לחיצה על הבאנר הפרסומי תביא למיני סייט, בו יוכלו הגולשים להדפיס את לוגו הסדרה ולכוונו למצלמת אינטרנט. על המסך ייווצרו דמויותיהן של כוכבי הסדרה בתלת ממד, שיתנו רמז לגולשים לפתרון חידה יומית.
מה זה Augmented Reality?
אפשר לקרוא בויקיפדיה, את ההסבר בGuardian אבל אין כמו מראה עיניים בYOUTUBE.

משום מה, AR עדיין לא תפס בארץ כמעט. היה קמפיין של נביעות, ומלבדו אני לא זוכר מהלך משמעותי שמשתמש ביכולות של AR. מה שמדהים הוא, שחברות הסלולאר שמחזיקות את המוצר שמעביר את החווייה (סלולארי..) עדיין לא השכילו לנצל את האפשרויות הטמונות בAR.

Google נכנסת לעסקי הטלויזיה?

עד כמה השקה של פתרון מבית Google יכול להשפיע על צריכת הטלויזיה? לא בטוח שמספיק.
עד כמה Google הייתה מעוניינת לשים מודעות פרסומיות גם במסך הטלויזיה בסלון? כנראה שהרבה מאוד.

'הדיבור' כרגע אומר שGoogle משת"פת עם Sony, Logitec וIntel על סוג של Set Top Box שיתחבר לטלויזיה ויאפשר לשלב גלישה ברשת תוך כדי הצפייה.
כמה מאיתנו רוצים לעשות את זה? מעטים מאוד להערכתי.

אבל אם לGoogle תהיה קופסא בסלון שלנו (מה שממש לא פשוט לעשות אגב – יש גם ככה המון קופסאות בבית וצריך סיבה טובה ופתרון מאוד נוח כדי שזה יצליח) תהיה לה דריסת רגל ב2 מקומות חדשים / ישנים:
הראשון – זהו נדל"ן פרסומי חדש- תחום ישן אבל שוק חדש – פרסום בטלויזיה יכול להיות מנוע צמיחה של Google. אבל עוד נדל"ן פרסומי יכול להגדיל את ההכנסות אבל לא יפתור את הבעייה הגדולה שמשתקפת בדו"חות כל רבעון מחדש: לGoogle יש תלות מוחלטת בהכנסות מהפרסום (אפשר ללמוד מההשוואה שערכתי מול Microsoft), רובן ככולן של ההכנסות שלה מגיעות ממקור אחד בלבד. ולכן עוד נדל"ן פרסומי יגדיל את ההכנסות אבל לא יהווה כיוון אסטרטגי מספק.
אבל כנראה מה שיותר מעניין את Google הוא, איך לא, להיות חברת תקשורת.. (גם על זה כתבתי – בגלובס). Google כנראה חולמת להיות חברת טלויזיה, Operator שמעביר אלינו תוכן וגובה כסף. להחליף את חברות הכבלים והלווין.

החזון הזה, אינו פשוט כלל וכלל. רבות החברות שנכשלו בתחום הזה כולל Microsoft שנכשלה בשלב הבסיסי של פתרון ברמת החומרה לסלון (הMedia Center הידוע) ולא השכילה לייצר שוק חדש ושימושים חדשים. גם Apple חביבתינו לא רוותה נחת עם מיזם הApple TV, וגם אם מנהליה יאמרו שבח על הפרוייקט הרי שיחסית למיזמים ומוצרים שApple השיקה - המשקל הסגולי שלו הנמוך ביותר. אי ןלו שום השפעה על הדרך שבה לקוחות הקצה צורכים את התוכן שלהם. חברות נוספות ניסו ועדיין מנסות, ואפילו הכיוון אינו ברור: האם זה צ"ל חלק ממכשיר הטלויזיה עצמו? רק אפליקציה? לחבר סטרימר מהמחשב בחדר (ומה עושים עם הכבילה של החוטים?) או לחבר מדיה סנטר (HTPC) ישירות לטלויזיה (קצת מגושם, גדול ויקר שלא לדבר על סירבול התפעול – מי רוצה מחשב בסלון?). גם Boxee עליה כתבתי כאן הרבה השיקה פתרון מעניין שמשלב בין חומרה לתוכנה - אבל הוא עדיין בתחילת הדרך.

לGoogle אין נסיון רב בפרוייקטי חומרה (להוציא מכשירים סלולאריים והיא בתחילת הדרך גם שם) והיא איננה לקוחת תמיד בחשבון שיצרן ציוד טכנולוגי (Vendor) אינו יכול להשיק מוצר מתוחכם ללא פתרון של מענה ללקוחות. Google מנסה למכור מכשירי אנדרואיד ישירות לצרכן דרך אתר אינטרנט ולא בהכרח מצליחה. לGoogle אין סניפים כמו שיש לApple, ובטח שלא טכנאים עם טנדרים שיכולים להגיע עד בית הלקוח ולפתור את הבעייה שתתעורר כאשר הטלויזיה לא תעבוד לו.

האם Google מעוניינת להציע צינור חכם יותר שיאפשר חיבור של טלויזיה ע"ג האינטרנט, או שהיא חומדת בעצמה את עסקי הOperators (כבלים ולווין) ובעתיד תתחיל לעשות הסכמים עם חברות תוכן?
אני מהמר שהתרחיש השני הוא מה שמופיע בתכנית האסטרטגית, אבל מוכן להכפיל את הכסף על זה שהיא תיעצר רק בתרחיש הראשון. מלבד הצלחה חד פעמית של מנוע חיפוש, Google לא הצליחה ליצר מהפיכות עד כה והסיכוי שהיא תצליח היכן שכולם נכשלו – לא גדול בעיניי. הדבר המשמעותי ביותר שהיא יכולה לתרום לשינוי הוא שApple תרצה גם היא להכניס כמה ש"חים (או דולרים) מעסקי הטלויזיה. ואז, רבותיי, יש סיכוי שמשהו אכן ישתנה...

תמחור מטרה: האם הiPad יכול להציל את תעשיית התוכן?

אם בiPhone לקח לApple כמעט חודשיים למכור את מיליון היחידות הראשונות, הרי שעם הiPad זה לקוח פחות ממחצית הזמן. בהנחה שהקצב הזה יימשך, הרי תוך שנתיים-שלוש יהיו בעולם מעל ל50 מיליון מכשירים. לiPhone זה לקח 3 שנים, לiPad כנראה ייקח פחות זמן.

אחת התעשיות שתוכל להמציא עצמה מחדש היא תעשיית התוכן; קחו למשל את המגזינים. Popular Science נמכר במחיר של 4.99$ בדוכן העיתונים בארה"ב, ודרך הAppstore מחיר כל גיליון הוא – 4.99$. אין הבדל.
אבל ברכישת מנוי שנתי יש הבדל דרמטי – מנוי רגיל למגזין שנשלח דרך הדואר עולה 12$ ל12 גליונות; מה המחיר בiPad? לפי התכנון של המו"ל שלו – המנוי השנתי ל12 גליונות בiPad יעלה 29.9$.

ממה נובע ההבדל המשמעותי?
קודם כל, במגזין יש הכנסות רבות מפרסום שעוזרות להוזיל את המחיר, ואילו הפרסום הסלולארי / דיגיטלי של Apple רק בתחילת הדרך.
אבל הסיבה האמיתית היא – המחיר יהיה 29.9$ כי זה מה שהלקוח יסכים לשלם.. בדיוק כמו שבYellow גובים מאיתנו כמה שקלים יותר על חלב וקוטג' ואנחנו משלמים כי הנוחות שבחוויית הקנייה הזו בעינינו שווה יותר מכמה שקלים.
חוויית השימוש בiPad תהיה מדינה יותר מקנייה בYellow, ולכן Apple והמו"ל לא מתמחרים לפי עלות אלא לפי כמה שהם יכולים לגבות.. הנחת היסוד שלהם היא ש4.99$ בעולם הסלולאר / דיגיטאל הוא סכום שהלקוח ישלם.

יש כאן חדשות טובות לתעשיית התוכן שיכולה לחזור ולגבות סכומים בעבור התוכן. ויש כאן חדשות טובות בעבור Apple: מלבד העובדה שאם יש כסף שמתגלגל, כנראה Apple תדע לוודא שחלק יגיע אליה, היא מייצרת ערך גדול מאוד עבור המון חברות שעד עתה שברו את הראש כיצד לשפר את המודל העסקי שלהם. ועכשיו, לאחר השקת הiPad אין לי ספק שרובן מסתכלות בתקווה על הראשונים ופורצי הדרך (Popular Science ו-TIME הן נמצאות שתיהן במקום מצויין הן ב TOP PAID והן בgrossing apps.) – ומאחלות להן הצלחה. תעשיית התוכן (אולי) מגלה את האוקיינוס הכחול שלה, ונותנת לרב החובל של Apple להובילה בבטחה לשם.