וגר זאב עם כבש: האינטרנט בשרות הטלויזיה

במשך שנים התפיסה הרווחת שמה שתעשיית הטלויזיה עשתה לתעשיית הרדיו, תעשיית האינטרנט תעשה בעצמה - לתעשיית הטלויזיה. מה שנקרא: Internet killed the TV star. אך בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו עדים לשינויים שמראים לנו שתעשיית הטלויזיה מתחילה להשתמש באינטרנט ככלי ומפסיקה לראות בו איום.
לדוגמא, רק לפני כמה ימים התבשרנו שרשת NBC מנסה לשלב בין הטרנד של המשחקים החברתיים ומעורבות גולשים – הרשת השיקה את רשת FAN IT, שמתגמלת את הגולשים על פעולות שהם עושים.
פעילויות דיגיטליות שמטרתן להפעיל את הBrand Advocates אינן חדשות. בנסיון לבדל עצמם בעולם הדיגיטלי, חברות רבות מנסות לשפר את חוויית המשתמש ב'עולם האונליין' ע"י הקמת זירות שכל מטרתן הוא לייצר שיחה של גולשים נלהבים אודות המוצר / שרות שהם צורכים. כלל ידוע בעולם האינטרנט אומר שרוב התוכן כיום נוצר ע"י גולשים וחברות רבות יודעות לזקוף זאת לזכותן.
משחקים חברתיים בהם ניתן לצבור נקודות ולצבור 'עיטורים' (Badges) הן תופעה יחסית חדשה. הרשת Foursquare שמציעה אפליקציית סלולאר מבוססת מקום (Location Based) מציעה לגולשים לעדכן היכן הם נמצאים, לצבור נקודות ואפילו לזכות בעיטור 'ראש העיר' של כל מיקום גיאוגרפי. העיטור הוא תוצאה של משך הפעמים והשהייה באותם מקומות... כך יכול מישהו שמבקר מס' פעמים רב להיות ראש העיר של בית הקפה שלו.
עכשיו באה רשת NBC ומשלבת בין השניים: היא נותנת תגמול לגולשים בעבור פעולות כמו צפייה בתכנים, רישום בTwitter ו-Facebook או רשתות אחרות אודות התכניות של הרשת. מי שעושה זאת צובר נקודות ויכול להמירן למרצ'נדייז, צפייה בתכנים לפני כולם וכמובן Badges. אסור לנו להקל ראש בצבירה של Badges, בעולם הדיגיטלי של היום יותר ויותר גולשים מייחסים חשיבות רבה לעיטורים שמראים מי הם והם מרגישים שהם מייצגים נאמנה את הזהות הדיגיטלית שלהם.
אבל יש כאן משהו נוסף. NBC יודעת, כמו המון חברות שמשקיעות זמן ומשאבים בעולם הדיגיטל, שהכח של הרשתות החברתיות הוא כה משמעותי עד שהן יכולות לייצר כח פרסומי שווה ערך לפרסום מסורתי במדיות השונות. כמות האזכורים באינטרנט שהגולשים יכולים לייצר לתכניות של NBC יכול להעניק שווי מדיה שווה ערך לכל המדיה שNBC רוכשת. אם פעם המפרסמים חשבו שעל מנת להגיע אל כמות אנשים/צופים גדולה ככל הניתן – עליהם לרכוש מדיה, היום המשוואה השתנתה. ברור לרוב המפרסמים שהדרך להגיע אל אנשים רבים ככל הניתן – עוברת דרך אנשים אחרים. דרך חשבונות הFacebook, דרך הציוצים בTwitter, דרך האזכורים בבלוגים.
האם הנסיון של NBC יצליח? כנראה שהתשובה כבר נמצאת אצל מנהלי החברה. פעילות בשם CHUCK ME OUT ובמודל דומה שנעשתה לעונה ה3 של התכנית Chuck הוכתרה כהצלחה והצליחה לייצר מיליוני אזכורים באינטרנט של העונה ה3.
להערכתי, תעשיית הטלויזיה צריכה (וכנראה גם תעשה זאת) להשתמש באינטרנט לא רק כמדיה פרסומית. מכיוון שאת המוצרים של תעשיית הטלויזיה ניתן לצרוך גם באינטרנט (תכנים) יש כאן הזדמנות ולא רק איום. שימוש באינטרנט כזירה של 'משחק מקדים' של הגולשים בו הם יכולים להתנסות ולצפות בתכנים – ולהפנותם אל עבר הטלויזיה להשלמה הינה רק בחיתוליה. אני מניח שבעתיד נצפה יותר ויותר בתכנים שיוצרו מראש ל3 המדיות (גם לסלולאר) ו3 המסכים. לא רחוק היום מהרגע שבו אנחנו נקבל טעימה מתחילת ההרפתקה של ג'ק באוור בסלולאר ובאינטרנט, ויוצרי הסדרה יזמינו אותנו לצפות בפרקים הבאים באינטרנט ובסלולאר. אם הסדרה תמשיך בעתיד (בנתיים נראה שזו העונה האחרונה) יכול מאוד להיות שכל פרק של 24 ומורכב מ60 דקות (40 נטו) יהיה המשכו של פרק בסלולאר / אינטרנט שיוקרן במשך 120 שניות וכל מטרתו לוודא שנראה את הפרק השלם על מסך הטלויזיה בבית שלנו.
ומה העתיד צופן? יש סיכוי גדול שהטלויזיה תמשיך ותשתמש בכל האמצעים הטכנולוגיים שלרשותה על מנת להפוך את חוויית הצפייה לאינטראקטיבית. נסו לדמיין: אתם מקבלים אל מכשיר הiPhone שלכם SMS עם תמונה לטלפון שלכם, שם יש הודעה מג'ק באוור. הקלקה פותחת קטע וידאו שבו רואים את נשיא ארה"ב (לא ברק אובמה – חשוב שכן תנסו לעזור..) נחטף ע"י חוליית טרור - ואתם מוזמנים להגיע למיקום כלשהו תוך 30 דקות עם 2 מחבריכם שמחזיקים גם בiPhone על מנת לשחררו. כאשר אתם נוסעים לשם הiPhone (הוא יודע שאתם בתנועה..)מעדכן אתכם שהמיקום משתנה לכתובת אחרת. כאשר אתם מגיעים, אתם פותחים אפליקציית AR (Augmented Reality) שמראה לכם את המקום שבו אתם נמצאים ואת החוטפים ואתם מנהלים מולם דו קרב של יריות. החוטפים נעלמים ואתם מקבלים הודעה שרמזים למיקום שלהם יופיעו בפרק של 24 שישודר בעוד כשעה.
התחלתם להזיע? תירגעו, כלום עדיין לא קרה. אבל אם תעשיית הטלויזיה תמשיך לאמץ את הטכנולוגיה לטובתה – התסריט הדמיוני הזה יכול לקרות.