כבר כתבתי כאן על תופעת הBrandurance, שמשמעותה השינויים שהמותגים עושים במאמץ לשמור על עצמם רלוונטיים לאורך הזמן. זהו שילב של Brand + Endurance (מאמץ).
בשנת 1831 עלה דרווין כבן לוויתו של הקברניט על הספינה "ביגל", שהפליגה למסע מחקר של חמש שנים לדרום אמריקה. במסע זה הוא הגיע אל האי 'גלאפגוס', שם ראה מגוון מינים של חיות.
בשובו ב-2 באוקטובר 1836 החליט לשנות את תוכניותיו ולהקדיש את עצמו להבנה של המנגנון שמאחורי עולם הטבע.
נזכרתי בזה כאשר ראיתי את הקמפיין של Burger-King – מהלך קלאסי של Engagement.
החברה רצתה לעשות 'מבחן טעימה' אמיתי, חף מכל סטיגמות, תפיסות והעדפה שמקורה בפרסום. אז הם יצאו למקומות רחוקים (כפרים בתאילנד וברומניה) בהם האנשים לא טעמו מעולם המבורגר (ואפילו אין להם מילה כזו בשפה שלהם).
יש כאן מיניסייט פשוט שמראה סרטון – מה קורה לאנשים הללו כשהם טועמים בפעם הראשונה המבורגר, וכמובן מבחן טעימה – Big mac נגד WHOPPER, כלומר Mcdonalds נגד Burger-King. (נחשו מי ניצח...). כתובת האתר: http://www.whoppervirgins.com/
המהלך השיווקי הזה גאוני – כי הוא יוצר שיחה. אנשים מספרים אחד לשני על זה, ושולחים מיילים וסרטים – כלומר האנשים הופכים למדיה עצמה שמעבירה הלאה את המסר השיווקי (שימו לב – חיפוש בGoogle של המושג ""Whopper Virgins יניב כמיליון תוצאות !!
נכון שאפשר להעביר ביקורת על המהלך הזה (שימו לב לכתבה בGuardian האנגלי - http://www.guardian.co.uk/media/organgrinder/2008/dec/04/advertising-food). אולי יש כאן קצת קולוניאליזם מודרני, אבל אין ספק שיש כאן מהלך מסוג אחר. על המהלך חתומה סוכנות הפרסום Crispin Porter + Bogusky שגם עמדה מאחורי IM A PC של מייקרוסופט (הפחות מוצלח לדעתי) – גם על המהלך הזה תוכלו לקרוא כאן בבלוג.
אבל מה שחיבר לי את הכל ו'הוריד לי את האסימון' - היה זה שכמו שדרווין היה צריך למצוא אי נידח עם חיות ששרדו למרות השינויים, Burger King הייתה צריכה למצוא כפרים נידחים בכדי למצוא אנשים שלא טעמו Mcdonalds מימיהם. כלומר מודל הגלאפגוס של דרווין בעידן המודרני הוא למצוא אנשים שלא ראו קמפיין של המבורגר נוטף שומן ו/או טעמו אותו באחת מביקוריהם בעיר הגדולה.
אכן, המותגים שורדים.
Brandurance.
יריב לבסקי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה