עכשיו, כשגם לי יש iPad (אחרי שפעמיים הייתי בiDigital ובכל פעם אמרו שנגמר המלאי, וכל זאת שבועיים אחרי ההשקה בישראל..לא ברור הנושא), אני מבין בצורה אבסולוטית: תמה מדורת השבט.
המעבר למסכים קטנים, בהם לא רק משחקים אלא גם צופים בתכנים יגרום ל2 השפעות:
1. כל אחד יכול לראות מה שהוא רוצה
2. המסך קטן מדי בשביל 2 אנשים ומתאים לאדם אחד
הופעתו של הIPad ואלה שאחריו, עם כל הנטפילקסים למיניהם - יפגעו בצפייה המשפחתית המשותפת. זה לא אומר שלא נשב ביחד, אבל לא בהכרח נראה אותו התוכן על המסך. ואולי זה דווקא יתרון, כי עד אתמול אם הבן שלי (בן 6) רצה לראות הופ! או את הערוץ של Disney הוא היה צריך לחפש לעצמו מכשיר טלויזיה אחר אם אני צפיתי בסלון באותו הזמן. כעת הוא יכול לצפות לידי, כל אחד צופה בתוכן האהוב עליו.
אבל מה לגבי התקשורת המשותפת, המשפחתית?
מותה של מדורת השבט, הולדתם של המנגלים הקטנים. כל אחד, בקצב שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה